ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 ביולי, 2022
ע"י אור שהם
ע"י אור שהם
המעבר מהתאוריה לפרקטיקה הוא בלתי נתפס, ולעיתים כמו למשל בקרב רופאים מתחילים, הוא עלול להיות חורץ גורלות של ממש.
בוגר רפואה צעיר וחסר ניסיון מוצב לבדו כרופא היחיד האחראי על בריאותם של תושבי כפר נידח בפרוורי רוסיה. במסגרת הסיפור (המגולל בגוף ראשון) אנו נחשפים למגוון החששות המקצועיות העמוקות המלוות אותו במהלך שנתו הראשונה בתפקיד.
בולגקוב, בין היתר רופא בהסמכתו, מיטיב לתאר את עול האחריות המוטל על אדם שנשא את השבועה. בזכותו אנו נחשפים לשלל אפיזודות רפואיות שאפיינו את תחילת המאה הקודמת, ושהיום אנו מבטלים בהינף יד ומחט (חיסון).
העברית בסיפור ציורית וענוגה, הרקע החורפי המכלה מהווה לעיתים קונטרסט לתיאורים הרפואיים הגרפיים למדי.
בן דמותו של בולגקוב ניחן במראה צעיר. כאדם שהתנסה לא פעם בתפקידים ניהוליים בעודו בעל חזות דומה, אני יכול להתחבר לקושי ההתחלתי.
כשמעירים את הגיבור בשיא החורף בשעות הלילה, הוא יודע שאפיזודה רפואית חדשה מחכה. בבהלה רציונלית, אם כי לעיתים גם אבסורדית, ואף מצחיקה, הוא סורק בחטף את ספרי ההדרכה המקצועיים, רגע לפני שהוא חווה על בשרו ועל בשר מטופליו, פרוצדורה חדשה.
היומרה האלוהית המיוחסת לרופאים, עלולה להיות הרסנית לעיתים, אך גם להציל חיים במקרים אחרים בהם הכלל בטוח שעל המטופל אבד הכלח. לא היה אמין בעיניי שהגיבור מיטיב לשמור על פסאדה מקצועית שלווה, גם במקרים בהם הוא גועש ונסדק בתוכו. תחושה דומה הרגשתי לגבי אחוז ההצלחה שלו.
ספר חובה לרופאים אמרו לי בתקופה ששקלתי להפוך לאחד. הפקפוק העצמי, ההתעלות המקצועית עליו, והשיעור בצניעות בסוף הדרך, אכן מצדיקים את הטענה.
ספר מעשיר ומותח,
ארבעה וחצי כוכבים.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Toto Hacklavlav
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה על הביקורת... לא ידעתי שבולגקוב היה רופא, וגם לא קראתי עדיין את השטן ממוסקבה (נו נו נו)
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
כרמלה, הסיבה לאלימות היא לא בגלל שהרופאים נחשבים כחסרי סמכות,
אלא בגלל שהפורעים חושבים שיצליחו להתחמק מעונש.
אם העונש היה מיידי וברוטאלי, אולי בהמות האדם האלימות האלה היו נזהרות יותר, או נכחדות. בכל מקרה התופעה היתה יכולה לקטון באופן משמעותי.. |
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אור, תודה .
הספר נמצא ברשימה שלי זמן רב. אולי באמת הגיע הזמן לקדמו. היום, לפחות בארצות מערביות, לא מתייחסים כבר לרופאים כאלוהים. מצד אחד הדבר בהחלט מוצדק, רפואה היא לא מדע,רופאים הם בני אדם, יש ביניהם טובים וטובים פחות. מאידך זאת אחת הסיבות לאלימות כנגד רופאים. גם בעידוד בתי החולים, רוב הרופאים כבר לא נתפסים עוד כבעלי סמכות, אלא אנשים שווים לך. בסקר שאני מקבלת מבי"ח אליו אני הולכת לביקורות אני נשאלת כל פעם האם הרופא הציג עצמו בשמו הפרטי. אין יותר תארי מקצוע וגם לא סממני לבוש של המקצוע. נתקלתי ברופאים שמתלבשים כמו דוגמנים או ברישול נוראי. גם אם אין הדבר אמור להשפיע, בתת מודע הוא משפיע. זה חלק מתהליך רחב יותר, של אובדן הסמכות ההורית ואובדן סמכותיות מקצועית, כמו של מורים ורופאים. |
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ספר מצוין.
בזמנו אהבתי מאוד. יכולתי להרגיש שאני נמצאת עם הגיבור וזו אחת מגדולותיו של סופר טוב, להשערתי. |
23 הקוראים שאהבו את הביקורת