ביקורת ספרותית על רשימות של רופא צעיר - הספרייה של בבל # מאת מיכאיל בולגאקוב
ספר מעולה

---

פעם, בפורים התחפשתי לאחות רחמנייה.
אמי התקינה לי כומתה מבריסטול לבן ואבי צייר באמצעות סרגל ומחוגה מגן דוד אדום בדיוק באמצע.
באותה עת עבדה אמי בחנות שמכרה אביזרים לאחיות ורופאים: היא השיגה לי חלוק וסטטוסקופ, פגום אמנם אך אמיתי וכן פלסטרים מהפכניים דו פרצופיים שמדביקים על המצח וכל אימת שיש חום מתקבלות פנים עצובות על משטח אדום ובזמן שהמצח קריר ויבש נקלטות פנים מחויכות על רקע ירוק ותחבה אותם לכיס חלוקי.
הלכתי לבית הספר מצוידת במשלוח מנות מפואר שהכנתי ושהיה מיועד לחברתי הטובה.
הסתובבתי גאה ברחבת הצפירות המלאה באינדיאנים, חיילים, שוטרים ומלכות אסתר לרוב וציינתי בפני כולם שזהו ייעודי.

אהבתי את כל ההתעסקות בחולי, בנהי ובדם.
סבי, שראה בי כנראה פוטנציאל לפריקת מכאוביו היה יושב עמי ומספר את קורותיו בשואה.
המעבר ממחנה העבודה ״פיאסק לובלסקי״ לאושוויץ, האסון המשפחתי והקורבנות האינסופיים שנאלץ לגרור, לטאטא אל תוך בורות, משרפות ומאחורי הצריפים.
ריח המוות היה ערב לחכי כמו עוגה אפויה בתנור ועד היום למעשה, אני מחפשת אותו בספרים, באנשים ובמאמרים.
זאת היא ההגנה המושלמת מפני כאבים גופנים, פיזיים.
הכן את עצמך לסבל כי יום אחד גם אתה תהיה שם, חסר אונים ורועד מפחד.
אחות לבסוף לא נהייתי, גם לא רופאה.
חסרות היו בי שתי תכונות על מנת להגשים את החלום ההוא: אכפתיות והקרבה עצמית.
אין זה מספיק להיות חסינה לריח הנמק והשתן, לתופעות פסיכוטיות המתחוללות אצל הפציינטים.
לסקרנות גרידא והרצון ללמוד חומר תיאורטי מרתק.
לנוכחות מלאה בניתוחי פוסט מורטם. לא! צריכים לפעפע בך אחריות ומסירות, רצון לעזור, להציל, לחוס, להגן, לטלטל את המטופלים שלך.
לדעת לומר להם את האמת ולהישמע אמפתי וייצוגי כאחד.
אם היה לך יום קשה מחוץ לבית החולים, דע להשאיר את ה-אנטי שלך במכונית שעמה אתה מגיע לעבודה. במסדרונות הייאוש, בנבכי האופל הספוגים מוגלה היא אינה רצויה.

מיכאיל בולגקוב; גדול סופרי רוסיה, רופא ותסריטאי שהגה את השטן במוסקבה, לב כלב ומורפיום הטרגי והבלתי נשכח, מסביר בנובלה קולחת ועוצרת נשימה מדוע בחר במקצוע הרפואה.
הספרון העוצמתי הזה שהסתיים לי פחות משעה בעוד מדיח הכלים רועש ומכונת הכביסה מפמפמת הררי שמלות וחזיות, הביא אותי להבנה שלמה מדוע משלח היד הזה אינו מתאים לכל אחד.
היצירה מורכבת משבעה מקרים שבהם התנסה הרופא הצעיר בהגיעו לבית חולים בכפר שכוח אל.
כל מקרה מחריד ומתעתע, מבהיל ומנחית על הקורא צרה חדשה.
בשלב מסוים עצרתי את הקריאה וניסיתי לחשוב כיצד אני הייתי נוהגת לו נכחתי במצב ביש שכזה ולא הצלחתי במשימה כי למרות שאני אלופה בשוויון נפש ולא נרתעת מתרחישי אימה, חשוב תמיד להיות דרוך ונכון לכל משימה שמטילים עליך.
לתת מעצמך מיליון אחוז עד שלך לא נשאר דבר.
ועל כך הסיפור.
על נתינה, כבוד, אומץ ונחישות.
נותרתי המומה, הדופק שלי עדיין ברקיע.
אולי אתחפש לנוירולוגית בליל כל הקדושים, אחפש את מי להפתיע.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על רשימות של רופא צעיר - הספרייה של בבל #