ביקורת ספרותית על האחרות מאת שהרה בלאו
ספר טוב

---

"תיק-תוק, תיק-תוק, שום תי-נוק, שום תי-נוק" (במקור).
צופה מחלונה בילדים הפרחחים רוקדים סביב ילדה נבוכה במעגל, שרים "מכשפ'לה קטנה, תחתונים וגופיה!"
רוצה לומר לילדה: תבכי. לא מאמינה שעדיין שרים את זה.
שילה הלר, מורה ומרצה לתנ"ך, בת ארבעים שלא נישאה ולא רוצה ילדים.
אחת מארבע חברות מימי בר אילן לפני עשרים שנה. קבוצה מגובשת שלא רוצה ללכת עם המוסכמה של לימודים-בית-בעל-ילדים.
הן 'האחרות'. עצמאיות, חזקות, כל אחת היא דמות תנכ"ית אחרת של נשים ללא ילדים. בעלת האוב היא שילה המספרת. לילית, מיכל ומרים הנביאה הן שותפותיה לקבוצה. במציאות הן דינה, נעמה ורונית.
אבל מתקופת בר-אילן שלוש כיום בחיים.
בת דמותה של מיכל מצאה את מותה הטראגי לפני שנים רבות. היחידה שהפרה את הברית מאז, נישאה וילדה.
וכעת בת דמותה של מרים הנביאה מתה במה שנראה טקס פולחני ברוטאלי נגד מי שמסרבת ללדת.
ואז הן היו שתיים...
שילה נקלעת בעל כורחה למחול שדים של חקירה משטרתית, שקרים ומוות.
הרוצחת או הקרבן הבא? או כמובן, אף אחת מהן.
בעלילה ישתלבו החוקר מיכה, בתה של נעמה וטלי שלמדה איתן, שמה בפיהן נאמר כמילה אחת-טליאונגר.
אבל הספר הוא לא רק על תעלומת הרציחות הפולחניות והשאלה הגדולה מכולן- מי רצח.
הוא ביקורת חברתית נוקבת. חברה חסרת סובלנות שמתקשה לעכל ולקבל מי שבוחרות לא ללדת. הפרת צו חברתי ואלוהי. איך הן מעזות.
מי אתן בכלל שתסרבו להביא ילדים לעולם.
טוקבקים נוטפי ארס ושנאה לאחר מות דינה קמינר (מרים הנביאה).
'מכוערות כמוך לא צריכות להביא ילדים לעולם'. כמה קלאסי.
'מי בכלל רוצה ילדים של אגואיסטית עקומה מגעילה וקפוצת תחת'.
'ערירוּת מרצון' הופכת למשהו שאי אפשר להבין.
באחת משיחותיהן בעבר שואלת דינה את שילה לשם סבתא-רבא שלה ששמה גם הוא שילה.
"אבל אם לא היה לכן אותו שם היית זוכרת? רוב אלה ששאלתי לא יודעים את שמות הורי סביהם. מצחיקים אלה..העיקר רוצים להשאיר זכר....להמשיך את השושלת...את שמות הדור שקדם לסביהם לא יודעים!"
תעלומות המוות לפני עשרים שנה וכעת ייפתרו והאמת תכה בתדהמה. הסטיגמה תישאר. שילה גם תהיה-
מכשפ'לה קטנה.
תיק-תוק, תיק-תוק. שום תי-נוק, שום תי-נוק.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על האחרות