ביקורת ספרותית על האחרות מאת שהרה בלאו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בספטמבר, 2018
ע"י yaelhar


#
הנושא של הספר נראה על פניו שערורייתי: רצח פולחני של מרצה לתנ"ך שהיא רווקה נטולת ילדים. הדיון מכוון זרקור אל נשים שהחליטו לא להביא ילדים לעולם. גישה שנוייה במחלוקת עד בלתי אפשרית בישראל, לא רק אצל אנשים דתיים, מסורתיים או דתיים לשעבר. הנימה פרובוקטיבית ומאיימת: ארבע חברות לשעבר שלמדו בבר-אילן. אחת התאבדה, אחת נרצחה ולמי לא נשאר?

תשומת לבי נדדה דווקא אל מה שלא היה במסגרת סיפור המתח: "בנות". מערכת תקשורתית משוכללת של נשים – "חברות טובות". מערכת שמורכבת ממשיכה ואיום, כעס ותחרות, עניין משותף וקנאה ומאחוריה יש סוג של ביצ'יות. ואולי בכלל זו חשיפת-שיניים סמוייה ושמירה על טריטורייה, שמקובל לייחס ליחסי-נשים?
פעם הזדמנתי לבר-אילן לעניינים מקצועיים. אני זוכרת שהלכתי בשבילי הקמפוס והתרשמתי מקבוצות של סטודנטיות – שתיים, חמש, קבוצה, שנמצאות יחד, הולכות או יושבות, מדברות וצוחקות, סורגות כיפות בחוט דק... רק נשים. לא ראיתי את זה באוניברסיטאות אחרות, שם יש הרבה קבוצות מעורבות. חשבתי אז שלגדול בהפרדה מגדרית יוצר התנהגויות אופייניות. הספר הזה מאשר את המסקנה הזו.

אהבתי מאד את ספרה של בלאו "נערות למופת": היא תיארה בו קבוצת תלמידות אולפנא, המתבגרות תחת הגדרות של התנהגות מותרת ואסורה ותכתיבי צניעות, זה בנוסף על הייסורים המובנים בתוך התבגרות "רגילה". והנה מגיע הספר הזה – הנערות מאז אמנם גדלו בעשרים ומשהו שנים, אך לא התבגרו אפילו ביום. אותה מנטליות – מלחמה קבועה על טריטורייה התייחסות לכל זכר כאילו הוא חייזר אבל החייזר שלי... הספר כתוב היטב אך לחלוטין לא מותח (בשביל מתח צריכה להיות היתכנות שאין פה), מלא התפלפלויות וזרוי מלים המיועדות ליצור מתח שאיננו. לא מצאתי בו אפילו אפלולית של בין-ערביים, שלא לדבר על "אפל ומושחז" המוגדר בכריכה.

המסקנות שלי?
דתיים לשעבר לעולם לא יהיו חילוניים.
בנות שגדלו בהפרדה מגדרית לעולם יהיו "בנות" גם כשעברו את גיל הנוער.
האג'נדה של גיל ההתבגרות לא תמות לעולם.
העטיפה יפה מאד. הרבה יותר מהספר.
קניתי אותו בהתחשב בספרה הקודם, כבר אמצא למי לתת אותו.

43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חודשיים)
רב תודות מיכל.
אני חושבת שאת צודקת. חילוניים לשעבר לא חונכו כמו דתיים לשעבר. זה, כנראה, מקור ההבדל.
גריפין (לפני חודשיים)
הייתי רוצה נימוק על המשפט, "בנות שגדלו בהפרדה מגדרית לעולם יהיו "בנות" גם כשעברו את גיל הנוער." כי לא הבנתי אותו.
מיכל (לפני חודשיים)
ביקורת מרתקת עם מסקנות חכמות. אני חושבת שבאמת דתיים לשעבר לעולם לא יהיו לגמרי חילוניים, אבל חילוניים לשעבר בדרך כלל נשאבים כל כך חזק פנימה לדת, שאי אפשר לומר עליהם את ההפך.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, סקאוט.
בר אילן אכן מוסד יותר דתי משאר האוניברסיטאות (בין המכללות יש כמה עם כיוון יותר דתי) אם כי בבר אילן לומדים גם סטודנטים חילונים. אני מניחה שאלה שאת מכירה שלומדים שם - הם עם רקע שההפרדה הזו נראית להם טבעית.

בכל מקרה לא הייתי בבר-אילן בשנים האחרונות ויתכן שהיום המצב שונה.
סקאוט (לפני חודשיים)
יעל, כתבת יפה. אני מניחה שההפרדה המגדרית בבר אילן קיימת לאור העובדה שזה מוסד דתי יותר מאשר מוסדות לימוד אחרים.

אומנם אני לא לומדת שם אבל אני מכירה כאלה שלומדים ולומדות שם ולא זכור לי שהם איזכרו את עניין ההפרדה הזאת.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, נעמי
לא. אין דבר כזה "תקשורת טובה בלי ביצ'יות". החברות הטובות הן גם אויבות, מתחרות, בודקות בזמן המירוץ מי מתקרבת אליהן וכו'.

המסקנה השנייה היא תוצאה של שני הספרים: המנטליות של "בנות" אינה נעלמת גם בבגרותן. הן בודקות בשבע עיניים מה יש ל"בנות" אחרות, ואינן חושבות ש"רכוש" של אחרת קטן מדי בשביל להתעניין בו...
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, חני.
נעמי (לפני חודשיים)
יפה.
לא הבנתי - בספר יש מערכת תקשורת טובה בין החברות בלי ביצ'יות, או לא?
ובאותו עניין - לא ברורה לי מה כוונתך במסקנה השנייה.
חני (לפני חודשיים)
בדיוק מה ששמוליק כתב. אהבתי את המסקנות ואת הסקירה כמובן. והכריכה מפתה.
yaelhar (לפני חודשיים)
רב תודות שמוליק כ.
קח בחשבון שחלק מהקוראים אהבו אותו הרבה יותר ממני.
yaelhar (לפני חודשיים)
חן חן, אפרתי!
אני פוגשת מפעם לפעם אנשים שמתפקדים כחילונים אבל הם לא. באמת אי אפשר למחוק את דרך הגידול.
yaelhar (לפני חודשיים)
Phi תודה רבה
כך זה נראה.
yaelhar (לפני חודשיים)
אדמה, תודה רבה.
נעים מאד שמסכימים אתי.
yaelhar (לפני חודשיים)
תודה רבה, Tamas
שמוליק כ. (לפני חודשיים)
ביקורת נהדרת. אהבתי במיוחד את המסקנות.
חוץ מזה, חסכת לי. גם אני אהבתי את נערות למופת והתלבטתי אם לקרוא את האחרות.
אפרתי (לפני חודשיים)
את כל כך צודקת במסקנותיך. אפשר להוציא אדם מהדתיות, אי אפשר להוציא את הדתיות ממנו. גם אנשים שיצאו בשאלה ולא יקיימו אפילו מצווה אחת (של בן אדם למקום) או שינהלו אורח חיים חילוני למהדרין, לעולם לא ימלטו מהחינוך שקיבלו. זאת הווייה שאי אפשר למחוק.
Phi (לפני חודשיים)
חסיד לשעבר אמר לי שהדת לא עוזבת אותך גם אם אתה חוזר בשאלה.
ביקורת נחמדה.
אדמה (לפני חודשיים)
מסכים עם כל מילה. העטיפה היא החלק היפה ביותר.
Tamas (לפני חודשיים)
מקסים. מסכימה גם עם העניין של המתח האפל והמושחז או יותר נכון היעדרו...





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ