ביקורת ספרותית על הירח והמדורות - ספריה לעם #155 מאת צ'זרה פבזה
ספר מעולה

---

אתה לא יכול לחזור לאיפה שגדלת. גם אם תלך לשם זה לא אותו מקום. אני יוצא לי הרבה לבקר איפה שגדלתי בגלל שיש לי שם משפחה והרבה חברים ממפעם נשארו לגדל את הילדים שלהם בדיוק באותו בלוק. לפעמים זזו כמה בלוקים לפני או אחרי. יש כמה שעברו אפילו כמה רחובות והם מרגישים שהם שיחקו אותה יעני השתדרגו בחיים לעומת איך שגידלו אותם ההורים שלהם. לפעמים אני מדבר עם ילדים שגודלים עכשיו בשכונה מנסה להבין אם אצלם זה כמו שהיה אצלנו אבל אני חושב הרבה דברים זה כבר לא אותו דבר. העולם אצלי היה קטן. אצלם יותר גדול.

שאני מדבר על הדברים ממפעם זה דברים שאני יכול לדבר עליהם רק עם אחד שגדל איפה שאני גדלתי. אם אני מנסה לדבר על זה עם מישהו אחר הוא לא מבין יעני הוא מסתכל על הכל מהגיל שלו עכשיו עם השכל שלו עכשיו ועם המצב של המדינה של עכשיו אבל זה לא נותן לו להבין בגלל שמתי שאתה קטן ואתה רואה את מה שהולך מסביב בשכונה שלך אתה מסתכל על זה בתור העולם יעני בשבילך זה ככה בכל מקום ואתה לא חושב שילדים שגודלים במקום אחר רואים בכלל עולם שאתה לא מכיר אותו ומבוגר ששומע את מה שתספר לו הוא מסתכל על זה מבחוץ והוא משווה למה שהוא מכיר ואז יוצא מזה משהו אחר לגמרי. בטוח בטוח יש לכל אחד ממכם דוגמאות לדברים שהיו איתכם מתי שהייתם קטנים שאי אפשר לספר בגלל שאחד שלא גדל איתכם לא יבין את זה.

הסופר הזה מספר סיפור של אחד שחזר למקום ששמה הוא גדל. הוא כבר גר באמריקה והוא בא לכפר הקטן איפה שהוא היה ילד באיטליה. הוא לא מספר לך את זה בשביל לעשות איתך נוסטלגיה. הסיפור שלו מראה לך דברים. זה נותן לך לראות גם דברים אישיים על אחד שגודל במקום קטן ומתרחק משמה וגם את מה שעבר על מקום כמו הכפר ששמה הוא גדל מלפני הזמן של המלחמה. ומתי שהוא חוזר זה כבר אחרי הזמן של המלחמה אבל זה עוד טרי בראש של האנשים. ובגלל שכל הספר הוא מסתובב עם חבר אחד שנשאר שמה מהזמנים של פעם אז אתה רואה מה שקרה בזמן של המלחמה משני כיוונים. הוא שהיה באמריקה ומסתכל מרחוק וזה שהיה בתוך המלחמה וראה מבפנים. וביחד זה נותן לך תמונה הכי טובה על המלחמה בין הפשיסטים לבין השאר (שכולם קראו להם קומוניסטים בגלל שציירו את זה רק שני צבעים) ועל איך זה השפיע על הבני אדם ועל מה שנהיה מהם וגם כל הזמן משאיר את זה בתור משהו אישי של מקום שלא מחשיבים אותו עם אנשים הכי פשוטים וזה שהעולם נהיה משהו אחר זה נכנס אצלם רק חלקית כי במקומות כמו זה דברים לוקח להם זמן עד שיכנסו. ואתה לא מרגיש כמו שאחד נותן לך נאומים על משהו גדול. זה הכי הכי קטן אבל זה מהספרים האלה שנכנסים לך בורידים ואתה מרגיש אותם אפילו באצבעות שלך ואז אתה קולט שזה בעצם על דברים גדולים.

אני לא שמעתי על הסופר הזה מלפני אבל הספר הזה ממש השפיע עלי אז אני הולך לחפש עוד ממנו. 

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על הירח והמדורות - ספריה לעם #155