ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 בפברואר, 2022
ע"י Misskipod
ע"י Misskipod
ספרים מרובי סיפורים, לרוב לא חונים אצלי על מדף הספרים ובכל זאת, משום מה, ׳ספר האקסיות׳ הופיע לי בספרייה.
הוא בנוי ממספר סיפורים. כולם עוסקים במערכות יחסים וב׳אקסיות׳, כמובן (גם ב׳אקסים׳).
גיבוריו, מתבלבלים בינם לבין עצמם ועם אחרים, מתפלפלים ומסתבכים כל למען ובשם האהבה (קצת כמו כולנו בימים הטובים).
הם מיצגים מגוון קבוצות גיל ואת שני המינים, מעלים על נס נושאים מוכרים ובעיקר מדברים.
וכאן ראוי לעצור.
כי ׳מדברים׳ אצל אגמון, הוא מושג כללי לתופעה יוצאת דופן עד הזויה, כשנראה שכל הדמויות מדברות בקול אחד, יחיד ובעיקר אחיד.
סגנון הכתיבה זהה, המשפטים חוזרים על עצמם, העברית בסגנון ארצי, השאלות נטולות סימני שאלה, כללי הציטוט חסרים ובאופן כללי, נראה שלא נעשה כאן נסיון מפואר ליצור ׳קולות׳ שונים.
אם נרצה לפתח יחסים עם הדמויות שמולנו ולקרוא כל אחת מהם כדמות יחודית, ראוי שנחפש בספרים אחרים.
״והכול סתם, הכול סתם, כי ככה, ככה העולם תמיד, ככה הוא היה וככה הוא יהיה וככה הוא עכשיו, הוא ככה כל הזמן ממש, אין בו פשר ואין בו הגיון ואין בו סדר ואין בו תוחלת ואין בו כלום. העולם הוא העולם, החיים הם החיים, זה מה שהם, הם מה שהם, זה מה שזה, ועם הפלא הזה אנחנו צריכים לעבוד, ועם החרא הזה אנחנו צריכים להתמודד.״
איך אומרים רחוב בעברית
שפת הרחוב שולטת בכיפה ומביאה איתה משהו עילג, מקרב, ואותנטי ביסודו.
יש בזה מן חום אנושי, אבל גם תחושה צורבת של ירידה טקסטואלית לצורך מכנה משותף נמוך, לטובת הקוראים.
דעה ועוד דעה
כמו פטריות קטנות אחרי מבול המילים החוזרות על עצמן, אגמון מפזר פירורים קלים של ביקורת קלה פחות.
הוא מתאר את החיים הפשוטים/רדודים שכולנו חווינו אי פעם ומשרבב בהם טיפות דעה על אנשים, נשים, אהבה, טינדר ושאר מרען בישין.
אמנם מביע דעה, אבל אין כאן חידושים גדולים.
״יש לה טינדר עכשיו, אז כל היום היא מתכתבת עם מטומטמים.״
״ככה זה כשדתיים מאוד-מאוד, הכל פשוט יותר, כי יש אלוהים, ואם יש אלוהים אז יש דרך נכונה לצלוח את החיים האלה.״
והכי מצחיק (ואולי מדויק ביולוגית, גם אם פחות נכון ספרותית), אצל כולם דופק הלב ״טם טם טם טם״.
״איזה טמטום״, ״איזה עצוב״, ״איזה מוזר״.
כן, אבל אולי לא בסדר הזה.
מבחינתי, מדובר בחוויה מיותרת, או כמו שנהוג ב׳ספר האקסיות׳ ״הכול סתם...״.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עלמה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
סקירה מעולה. שיעשעת אותי עם הציטוטים מהספר.
מכירה אותו מהפייסבוק, בחור מקסים אבל נשמע שהספר שלו לוקה במגרעות סופר בעייתיות. תודה על האזהרה :) |
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כן ירבו דעות מנוגדות.
אני תמיד בעד. |
|
Misskipod
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כזו אני, Hill, פורצת דרך :).
מזל שdina פה איתי לתת גב. |
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
"טם טם טם"?
אני אפילו לא מסוגלת להצמיד לזה מנעד, בראשי. נשמע מתיש - חוסר השוני בין הדמויות. חייבת גם לציין שביקורות אחרות שקראתי על הספר הנ"ל, ציירו לי נוף אחר לגביו. |
|
dina
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ראובן, כן! בכל סיפור טם טם טם . זה הטריף אותי!
|
|
Misskipod
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
טם, טם, טם, טם! ראובן. בכל סיפור וסיפור.
|
|
Misskipod
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
בנצי, אני רוצה להאמין שהשניים לא חייבים ללכת יחד,
אבל בספר הזה הם הולכים בהחלט. אחרת, אני לא מבינה מה משרתת העילגות (אם בכלל). |
|
Misskipod
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה דינה.
אני שמחה שלא רק לי הפריעו הדברים שציינתי. |
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אצל כולם 'טם טם טם', מיסקיפוד?ממש ככה?
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה עינת.
מיד עולה בראשי השאלה האם אותנטי חייב להיות גם עילג.
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יש שם כמה משפטים שחוזרים באופן קבוע אצל כל הדמויות. אז לא, זה הכי לא אמין ומוריד לי מהספר ברגע. מצד שני - הכתיבה שלו כיפית. כמו שפה מדוברת. קלה, קולחת וזורמת.
כתבת יפה: כל הדמויות מדברות בקול אחד. ה- טם טם טם שחזר בכל סיפור הרג אותי. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה על האזהרה.
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת