“**** את ירמי פינקוס הכרתי בשנתי הראשונה בבצלאל, כשזכיתי שיהיה אחד המרצים שלי לשיעור שנקרא "חשיבה יצירתית". מכל המרצים שהיו לי לפניו ואחריו, אני חייב להודות שהאיש הזה הוא אחד האנשים המקסימים, הצבעוניים, החכמים והמוכשרים שהכרתי בחיי, וממנו למדתי דברים אמיתיים על המקצוע שבו אני עוסק ועל החיים בכלל, שאני זוכר ומיישם עד עצם היום הזה. עוד אז, לפני חילופי המילניום, היתה לו חיבה מיוחדת לשוליים”

“ארבע נובלות שנכתבו בזמנים שונים קיבץ ירמי פינקוס ועשה מהן ספר. שלוש הראשונות מתרחשות בתל אביב והרביעית בערים השוויצריות לוצרן וציריך. פינקוס הולך בעקבות קודמיו הגדולים והמנוחים, יהושע קנז ואהרן מגד, בתיאור מפורט ומדוקדק של מירוץ העכברים העירוני, על שלל דמויותיו הקטנוניות, המופרעות, האנוכיות והחמדניות. הנובלה הראשונה מספרת על מעצב גרפי צעיר שבזכות יופיו משלים הכנסה כדוגמן הלבשה תחתונה, אשר אחרי”

“ספר מעולה, מבדר ומשעשע. מומלץ מאוד הן בזכות איכויותיו והן כמסיח דעת וכאסקפיזם (בורחנות בשפתנו) מהמציאות האיומה. לבנימין בובק, צייר המתקרב לשנתו השבעים יש דירה ברחוב טשרניחובסקי שהורישו לו הוריו, חשבון עובר ושב נחמד ועוד כהנה וכהנה טובין ונכסים. מלבד זאת הוא בליין, זולל וסובא, סורר ומורה, ובעיקר - שותה. בריאותו הרופפת, אוצרותיו המרובים והעובדה המשמחת (את חבריו ודורשי טובתו) שהוא רווק ללא משפחה ק”

“פעם, כשהייתי בתיכון, למדנו את עגנון. למדנו את "תהילה" בכיתה ט', את "סיפור פשוט" בכיתה י"א, ואת "והיה העקוב למישור" בכיתה י"ב. זה יהיה מוזר לומר, אבל ירמי פינקוס הזכיר לי את עגנון. לא, זו לא שפת הכתיבה. פינקוס כותב שפה מודרנית לחלוטין, אם כי עשירה מהממוצע ומהמקובל. אבל העיר שהוא מתאר בתור תל אביב, אינה תל אביב שאני מכירה. גם לא זו שהייתי מבקרת בה כשהייתי בכיתה י', בשנת 1989, היא שנת התרחשות הסיפור.”

“**** את ירמי פינקוס הכרתי בשנתי הראשונה בבצלאל, כשזכיתי שיהיה אחד המרצים שלי לשיעור שנקרא "חשיבה יצירתית". מכל המרצים שהיו לי לפניו ואחריו, אני חייב להודות שהאיש הזה הוא אחד האנשים המקסימים, הצבעוניים, החכמים והמוכשרים שהכרתי בחיי, וממנו למדתי דברים אמיתיים על המקצוע שבו אני עוסק ועל החיים בכלל, שאני זוכר ומיישם עד עצם היום הזה. עוד אז, לפני חילופי המילניום, היתה לו חיבה מיוחדת לשוליים”

“ארבע נובלות שנכתבו בזמנים שונים קיבץ ירמי פינקוס ועשה מהן ספר. שלוש הראשונות מתרחשות בתל אביב והרביעית בערים השוויצריות לוצרן וציריך. פינקוס הולך בעקבות קודמיו הגדולים והמנוחים, יהושע קנז ואהרן מגד, בתיאור מפורט ומדוקדק של מירוץ העכברים העירוני, על שלל דמויותיו הקטנוניות, המופרעות, האנוכיות והחמדניות. הנובלה הראשונה מספרת על מעצב גרפי צעיר שבזכות יופיו משלים הכנסה כדוגמן הלבשה תחתונה, אשר אחרי”

“ספר מעולה, מבדר ומשעשע. מומלץ מאוד הן בזכות איכויותיו והן כמסיח דעת וכאסקפיזם (בורחנות בשפתנו) מהמציאות האיומה. לבנימין בובק, צייר המתקרב לשנתו השבעים יש דירה ברחוב טשרניחובסקי שהורישו לו הוריו, חשבון עובר ושב נחמד ועוד כהנה וכהנה טובין ונכסים. מלבד זאת הוא בליין, זולל וסובא, סורר ומורה, ובעיקר - שותה. בריאותו הרופפת, אוצרותיו המרובים והעובדה המשמחת (את חבריו ודורשי טובתו) שהוא רווק ללא משפחה ק”

“פעם, כשהייתי בתיכון, למדנו את עגנון. למדנו את "תהילה" בכיתה ט', את "סיפור פשוט" בכיתה י"א, ואת "והיה העקוב למישור" בכיתה י"ב. זה יהיה מוזר לומר, אבל ירמי פינקוס הזכיר לי את עגנון. לא, זו לא שפת הכתיבה. פינקוס כותב שפה מודרנית לחלוטין, אם כי עשירה מהממוצע ומהמקובל. אבל העיר שהוא מתאר בתור תל אביב, אינה תל אביב שאני מכירה. גם לא זו שהייתי מבקרת בה כשהייתי בכיתה י', בשנת 1989, היא שנת התרחשות הסיפור.”