ביקורת ספרותית על פחות זה יותר - כך יציבות תציל את העולם מאת ג'ייסון היקל
ספר טוב

---

כנראה לא שמעתם על תנועת האי-צמיחה (degrowth) או בשמה העברי החדש, "תנועת היציבות". זאת לא תנועה פוליטית, וגם לא חברתית. כלומר, אין ממסד שקוראים לו תנועת היציבות. תנועת היציבות היא תנועה מבוזרת בעיקר, של א.נשים ברחבי העולם (בעיקר המערבי) שמזדעזעים ממשבר האקלים, ומן הסכנות שטמונות לנו אם נמשיך בסדר הכלכלי הקיים, צמיחה אין־סופית.
בספר זה "פחות זה יותר", ג'ייסון היקל, מהכותבים הבולטים של תנועת היציבות, מנסה לנסח, מעין מניפסט, להצלת כדה"א, וספציפית, לשינוי השיטה. היקל טוען במהלך הספר, כי כמה טענות מעניינות. ביניהן, הטענה הראשית שלו, (לדעתי) היא שבעולם עם משאבים סופיים, אי אפשר לקיים כלכלה עם צמיחה אין־סופית. ספר זה, מתיימר לפתור לנו את הקונפליקט, בין קפיטליזם לשמירה על כדה"א, ומציג אלטרנטיבה, אלטרנטיבה פוסט-קפיטליסטית ירוקה, למען כלכלה בריאה.
הספר קל לקריאה, הוא כתוב בשפה יום־יומית, שאפשר להבין בקלות. הוא לא משתמש במונחים תיאורטיים מרוכבים, ולרוב מספק הסברים מספקים לתופעות, או למונחים שהם מחוץ ללקסיקון של הקורא הממוצע. היקל כותב בטון אופטימי, ולא מטיף. הוא מנסה לשכנע את הקורא בצדקתו, בעזרת דאגה הדדית. הטיעון העיקרי שלו במהלך הספר, הוא שכדי להציל את כדה"א צריך לעבור הלאה לפוסט־קפיטליזם. יש עוד מיליון סיבות טובות למה צריך לעבור הלאה מהשיטה הנוכחית, וכאן האנליזה שלו היא קצת מוגבלת. כלומר, כל הספר מתרכז בנושא של איכות הסביבה אל מול כלכלה מוטית רווחים. לכן מי שמחפש ספר רחב יותר, שדן על בעיות אחרות שמאפיינות את החברה של ימינו, כגון הומופוביה, גזענות, וסקסיזם, לא ימצא את מה שהוא מבקש. אני הייתי ממלי. על הספר הזה.
הבעיה שלי עם הספר, היא בדיוק מה שתיארתי לפני פסקה. הוא מתמקד רק על הנושא של איכות הסביבה, ולכן הפרספקטיבה שלו מוגבלת. יותר מכך, הוא לא מספק ניתוח מעמדי־כלכלי של הבעיה, ושל השיטה, אלא משהו יותר כולנני יותר. הטיעונים הישנים של תנועת האקלים, כמו "כולנו אשמים, כולנו צריכים לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלנו" כבר לא מחזיקים מים. תשובה ואני לא מזהמים באותה מידה. 100 תאגידים אחראים ל-70% מסך פליטות הפחמן בכדה"א. נוסף על כך, כל הקמפיין של טביעת רגל פחמנית אישית, מומן על ידי תאגידים, שיפילו את האשמה על מעמד הביניים והנמוך שהם האחראים למשבר. אבל בואו לא נהיה תמימים.
אני חושב שקהל היעד של הספר, הוא נוער וצעירים, שפתוחים לשינוי. שיכולים לחשוב על אלטרנטיבה, ושמודעים למשבר האקלים ולבעיות שהוא יכול לגרום להם. זה ספר לאנשים אופטימיים, שיכול באמת להשפיע ולתת טיעונים מרתקים. מי שיותר מידי שקוע בתפיסות קדומות לא יוכל להנות מהספר... אני למדתי המון מהספר, למרות מגרעותיו. ואני חושב שהוא משכנע וגם משכיל.
הפרק הראשון בספר, דן בסיפור לידתו של הקפיטליזם. התנאים החברתיים שהביאו לו, כל מיני מיתוסים שאנחנו חושבים שנכונים, והיקל מנפץ לנו, ובעיקר, וזה היה הדבר הכי מעניין בפרק הזה, המחשבה הפילוסופית שהובילה לסלילת הקפיטליזם. הוא מדבר בעיקר על ההבדל בין ה"אנימיזם" וה"דואליזם" גישות פילוסופיות נוגדות, אחת טוענת שעל האדם לקיים מערכת יחסים הדדית עם הטבע, שכן האדם חלק מהטבע והטבע חלק מהבריאה. הגישה השנייה גורסת שהאדם הוא עליון מן הטבע, ושהאדם צריך וחייב לנצל את הטבע עד כמה שיכול כדי לשרת את האדם. (מוזמנים לתקן אותי בנוגע להגדרות אם לא הבנתי נכון). היקל בפרק זה מספק אנליזה מרתקת על התפתחותו של הקפיטליזם בימי הביניים, כיצד הוא קשור לקולוניאליזם ועוד..
הפרק השני בספר, מתעסק בסתירה בין כלכלה מבוססת רווחים, לבין כלכלה מבוססת צרכים. כיצד תאגידים רב-לאומיים, מתעסקים בדבר אחד, צבירת רווח והון, וזוהי מטרתם העיקרית, בעוד שיקולים אחרים כמו איכות הסביבה, רווחה, ודאגה לזולת הם ערכים שנמצאים בתחתית הרשימה.. ושמערכת כלכלית שכזו איננה יכולה להתקיים יד ביד עם כדה"א בריא ומתפקד. נוסף על כך, היקל מדבר על התמ"ג, אותו מדד שכולנו מייחסים שמייצג את הרווחה הכלכלית של מדינות, ומציג שתמ"ג אינו תבחין לרווחה כלכלית של מדינה. כלומר, חלקית. הוא טוען שעד שלב מסוים יכול להיות שכך הדבר, אך המדד הזה לא רלוונטי כיום לרוב העולם המערבי. מה גם, שאפילו מדינה שבה רוב האוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני, אך השווקים בה נמצאים בצמיחה מתמדת, יכולה להיחשב למדינה עם תמ"ג גובה למשל. ראו למשל את סין. לאחר מכן, הוא מפרק את מיתוס ה"צמיחה הירוקה", ומציג את הקונפליקט כ"בין אקולוגיה וגידול".
מכאן, הייתי יכול להמשיך כל פרק ופרק, ולספר על מה הוא משוחח. אבל אני אחסוך מכם את זה. כל הפרקים הבאים מתייחסים לעולם פוסט־קפיטליסטי, וכמובן מגובים בנתונים מדעיים שמחזקים את טענתו.
לסיכום, "פחות זה יותר" של ג'ייסון היקל, הוא מניפסט פוסט־קפיטליסטי אופטימי, שמשרטט את האלטרנטיבה לעולם חדש טוב יותר, לכדה"א ירוק ומשגשג. והוא מצליח בכך. למרות מגרעותיו הניתוחיות, הוא מספק סקירה עמוקה וכוללת של התופעה, של הפתרונות לה, ושל הטיעונים שמגבים אותה, ועל כך זה ספר משמעותי למי שמתענין במשבר האקלים. 4/5 כוכבים.

- היקל, ג'ייסון. "פחות זה יותר" הוצאת "רדיקל", (2022)

» ביקורות נוספות של סטודנט חיפאי
» ביקורות נוספות על פחות זה יותר - כך יציבות תציל את העולם