רמי, הייתי נותנת לו יותר, אבל ההתחלה היתה מעט משעממת.

אברש, כתבת יפה. "פנינה בספרות היידיש העולמית". הוא באמת לא כמו אף ספר יידיש אחר שקראתי. לא שאתיימר שקראתי הרבה מהם - השכלתי היידית התרחבה רק בחמש השנים האחרונות. עד כה, אני הרבה יותר נהנת מכתבי שלום עליכם.

לבדוק לכל הפחות, מורי.
אני גמעתי אותו בשבת אחת ועוד מהרהר בו מדי פעם ובגורלו הנורא של המחבר, אחריו עמד מלכת קולמוסו המפיק מרגליות.

אז שווה לבדוק.

עכשיו, משקראתי את תגובות קודמיי כאן מאד שמחתי לראות עוד כמה שהתרשמו כמוני מהספר.

רמי, לא יכולתי להסכים יותר.

מורי, אולי עדיין זכורים לך הרשמים שמסרתי לך כשקראתי את הספר, ואני מאד נוטה להאמין שתמצא בו מה שמצאתי אני.
כמו שכתב רמי - ספרות גדולה.

גם אני נטשתי את מה מעיק, חזרתי והוא היה טוב.

MishaEla, את "מה מעיק על פורטנוי" ניסיתי לקרוא מזמן ונטשתי אחרי כמה עמודים.
הספר כולל שילוב של מוטיב היהודי המאונן, כפי שמורי מציין בסקירתו, עם מוטיב האמא היהודיה\אמריקאית\פולניה בהגזמה של שניהם. לא קריא מבחינתי.

מוריה, תודה על סקירה לספר שהוא, לטעמי, מופת לכתיבה לירית ופיוטית - פנינה נדירה בספרות היידיש העולמית.

הוא מצליח לתאר את חיי העיירה היהודית בפולין באופן שמאיר את היחסים בין תושביה, על המתמיה והנלעג, הנוגה והמבדח שבהם. בשונה מהמגמות שרווחו בספרות היידיש דאז, הוא גם מפליא בתיאור ההתנהגות האנושית כצוהר לעולם הנפש של הדמויות ומבלי היומרה להתעטף באצטלה פסיכולוגית.

לצורך העניין, השטעטל של שלום עליכם - מחלוצי ספרות היידיש האהוב עליי אהבת נפש - אין שונה ממנו מהשטעטל של פרלה.
פרלה, אף-על-פי שהוא מתבל בנימה היתולית כשנדרש, אינו מבודח כל-כך כשלום עליכם (ופנים רבות לאותה בדחנות) אלא נוטה יותר לבחינה פנימית ומהורהרת, ובניגוד לשני, הוא בוחר לתאר בפירוט את עירוב הקודש והחול, כשבדבריו בולטת יותר הביקורת כלפי החברה היהודית. פרלה נופח נשמת רוח חיים בדמויות, שבסיפורי שלום עליכם משמשות בעיקרן תפאורה להתרחשות, מקשה אחת שעליה כונן הסופר את כתריאליבקה.

באשר למיניות המתוארת בספר, שלא כדברי העורך על אחורי הכריכה, מצאתיה מאופקת והרבה פחות מפורשת ביחס לזו שנמצאת בספרות בת ימינו.
עם זאת היא בלי כל ספק נוכחת כחלק מנרטיב המסופר דרך עיני נער מתבגר, וכפי שכתבת, גם אני הרגשתי שהיא תורמת למימד האנושי של הסיפור.

נדמה לי שאלו הן המעלות בעיקרן, שמייחדות את פרלה מיתר סופרים רבים בני הזמן והמקום, כמי שצייר את מציאות העיירה היהודית במזרח אירופה באופן נאמן ומוחשי. סיפורו מתעלה באיכויותיו, לבטח מצד הערך ההיסטורי שבתיאור עולם שנמחה לבלי השב, על כמה מן הבולטים מאלה של אותה תרבות, ולעניות דעתי, לעיתים גם מצד הכתיבה היפהפייה והכובשת.

אולי לא הצטערת שהסתיים, אבל מודה שאני דווקא קצת הצטערתי על שלא הצטערת. (:
למען ההגינות אני חייב לומר שיש לי איזו חולשה חסרת עכבות כשזה מגיע לספרות יידיש, אבל כקורא עשיתי את המיטב כדי לשפוט מנקודת ראות חסרת פניות ככל שניתן.

פרפר, איך אפשר להשות משהו,
ועוד משהו ישראלי,
למה מעיק??
אגב, אשמח לדעת למה לא אהבת אותו.
לצערי טרם קראתי.. אבל רות הוא מהאהובים עלי

ספר של 100 כוכבים לטעמי - לא 5 יש לא אמנם חולשה לכותבים יידיים מהתקופה הזו, אך בלי קשר ספרות גדולה לטעמי

סימנטוב, גם אני חיבבתי את הספר, רק שלקח לזה זמן לקרות.
תודה רבה, ראובן.

סקירה קצרה ויפה, מעבירה את רוח הדברים.

אני דוקא ממש חיבבתי מאדאת הספר הזה שחשבתי שדוקא זה שהוא שם את עצמו בתור ילד אז זה נתן לו את האפשרות גם לראות את מה שקורה וגם להעביר על זה ביקורת עם מה שקוראים השכל הישר.

תודה, פרפר. לא קראתי את פורטנוי, אבל לפי התקציר לא נראה שהם דומים במיוחד.
תודה יעל וזק.

מה שיעל :)

ביקורת טובה.
כנראה הספר לא בשבילי.

תודה על הסקירה.
אחרי שקראתי את כל הסקירות, לא הגעתי לידי החלטה אם זה ספר שארצה לקרוא או שאוותר עליו. אם הוא דומה ל"מה מעיק על פורטנוי", כנראה אסתדר בלעדיו.

תודה, הוא אכן לא נבלע בקלות.
סנטו, משובח בלי ספק, אבל לא 5 בשבילי.

ספר משובח של 5 כוכבים

נשמע קשה מלהכיל.

סקירה משכנעת בהחלט.