ביקורת ספרותית על יהודים סתם - הספריה החדשה # מאת יהושע פרלה
ספר טוב

---

החשד המיידי שלי כשמדובר בספר של מישהו שנרצח באושוויץ ושאף פעם לא שמעתי עליו, הוא שמדובר בספר שללא החלק הזה בביוגרפיה של הסופר, ראוי היה לו, לספר, לזכות למנוחת עולמים, רק שאיזה נצר החליט, כמחוות זיכרון, לתרגם ולהוציא לאור רומן בעל ערך סנטימנטלי אישי ותו לא.

ובכן, אין דברים בגו. זה באמת יופי של ספר.

עיר פרובינציאלית לא רחוקה מוורשה, תחילת המאה העשרים, חיים של סתם יהודים, כלומר, סתם אנשים, שמתנהלים בין שמחה לשמחה, או אם לדייק, בין אסון לאסון, ובין פסח לראש השנה וגם חוזר חלילה, יהודים שחלקם קטני אמונה וחלקם נאחזים בה, והכל מתואר דרך עיניו של נער בן 12, כזה שכבר פענח רבים מהקודים התרבותיים של הקהילה היהודית שאליה הוא שייך, אבל עוד יש לו מה ללמוד.

פרלה מצלם סצינות ובאופן מפתיע, על אף מספר השנים שעברו מאז, התמונות חדות. לא בהירות, כי כבר במקור היה נסוך דוק עגמומי על רבות מהן, אבל מובנות ומכילות הרבה מאד פרטים שקל לזהות, ובמרכזן של הסצינות האלה עומדים אנשים שאפשר ממש לגעת בהם ולהבין למה בכל פעם שרע להם הם צריכים להחליף סלון או לעבור דירה או לפחות להעביר איזו מברשת עם צבע.

הגעתי אליו בזכות הביקורת של קיבוצניק, שעשתה שירות טוב לא רק עבור הספר אלא גם עבורי, אז תודה.

» ביקורות נוספות של ככה ככה
» ביקורות נוספות על יהודים סתם - הספריה החדשה #