יהודים סתם / יהושע פרלה

יהודים סתם

יהושע פרלה

יצא לאור ע"י הוצאת הקיבוץ המאוחד/הספריה החדשה, בשנת 1992, מכיל 317 עמודים, תירגום: יהודה גור-אריה. ספרות » ספרות מתורגמת







ספר מעולה דירוג של ארבעה כוכבים וחצי
4.5
3 בנים   3 בנות
גיל ממוצע:45
1155 התעניינו בספר

תקציר הספר
הרומאן `יהודים סתם`, שהופיע בווארשה ב1936- (מתרחש בסביבות 1900), הוא מן היצירות הגדולות השכוחות של המודרניזם היהודי. זהו ספר שמקומו ליד `סיפור פשוט` של עגנון, או (ברגישות הסגנונית) לצד `חיי נישואים` של פוגל. בנטוראליזם לירי אפל, ובסגנון בעל תנופה דימויית מטאפורית בלתי נשכחת, עוקב הספר המרתק הזה אחר התבגרותו האירוטית-סקסואלית של נער יהודי, מגיל 11 עד 13, בעולם שאין בו מקום לאהבה. אם נדמיין כתיבה שיש בה משהו מיכולת ההסתכלות העניינית אמפאטית קודרת של קנז, ומשהו מן הציוריות המדהימה של פוגל, ומשהו מזולא שכמו הועבר אל מציאות של שולי כרך פולני-יהודי, ונוסיף לזה גם לא מעט הומור - נקבל בקירוב את העולם של `יהודים סתם`. `יהודים סתם` (במובן ``אנשים של יום יום``) הוא רומאן-עצוב, או רומאן-חניכה. מה שנראה כאוסף אירועים ביוגראפיים, המחוברים זה לזה ברפיון, הוא למעשה סיפור על תהליך התוודעות נפשי, עקיף ועיקבי, אצל הנער ה``נאיבי`` החווה את הסיפור ומספר אותו: במשולב עם הבנתו כ`אני חווה` מובא הסיפור. לכאורה הנער אינו אלא מסתכל, ומתפעל, אבל בחירת האירועים הנמסרים מוליכה כולה למוקד אחד - חקירתו הסמויה בנושא המיניות, הזוגיות, ה``קרב`` הסקסואלי הגלוי או הניסתר. התהליך הנפשי המובלע - התוודעות אל הוויה אנושית ברוטאלית, מלאה כאב, ניצול, שקר, תלות משפילה ואסון - עובר כאן ``אובייקטיפיקאציה`` באמצעות בחירת החומרים. כך גם המחלות, המיתות, התצפיות בטבע - ולא רק יחסי אב-אם, או ``האנסויותיו`` של הילד בידי המשרתת הפולניה ובידי דיירת המשנה, או האחות המפילה את תינוקה שמחוץ לנישואין בשלג - כולם נקשרים באותו עניין; כי החוויה האירוטית כאן היא גם אימה, ומחלה, ומוות, וסופה פיכחון עצוב ואובדן החירות. פרלה, ש``התאמן`` בתיאורים אירוטיים ברומאן-עיתון שפירסם בהמשכים, בעילום שם - רומאנים רומאנטיים סנסציוניים, עם גברים מפתים, הריונות מחוץ לנישואים, התאבדויות וכו`, מה שיכול היה להיחשב על גבול הפורנוגרפי במושגי אותם ימים - ``משקם`` כאן את המצבים של הרומאן הלא-קאנוני ומעלה אותם למדריגה אומנותית גבוהה. שמו של פרלה אינו מוכר לקורא העברי, הניזון משבלונות מחשבתיות על ספרות יידיש, פרי היכרות שטחית עם הקלאסיקונים שלה. אצל קורא זה עשוי המיפגש המפתיע עם הרומאן של פרלה לערער את הסטיגמות של ספרות יידיש. ``דומה שמותר לקבוע`` - כותב דן מירון, ב``אחרית הדבר``, שלו, על פתיחת `יהודים סתם` - ``שפרק כזה, המשתווה ברמתו לפרקי הפתיחה של מיטב רומאני העיצוב שבספרות אירופה, הוא נדיר למדי בספרות היהודית בכל לשונותיה, ומי שיבקש למצוא לו מקבילים בספרות זו יצטרך ללכת לשיאיה הבולטים ביותר, כגון `סיפור פשוט` של עגנון``. ומנחם פרי, ב``פתיח`` ל`סימן קריאה` (מאי, 1979) כותב: ``בפרוזה (וכוונתי לסופרים שאיש בארץ לא שמע עליהם, כמו פרלה, או ראבון), עולה המודרניזם ביידיש בכמה וכמה מונים על העברי המקביל לו (באותן שנים)``.










©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ