“טוב, טיפוסים כמו יהושע פרלה מעניינים אותי. למען האמת הם אף פעם לא מפתיעים במיוחד, אבל אני נהנה לנסות לגבש לי תמונה על אדם מסוים מתקופה מסוימת, ואז לקרוא את הדברים שכתב, מנסיון להתחבר לנקודת מבט שלו. יהושע פרלה נולד בראדום שפולין, והייתה לו את התבנית הזאת של יהודי של עיירה ושל כפר, אבל המתחלנת יותר. הוא גדל בחממה היהודית, ועדיין עם פירצות מודרניות וחילוניות, היה לסופר בין היתר, ו…נספה בשואה.”

“יהושע פרלה (1888-1943). מספר יידי מהשורה הראשונה שנשכח לפני שנים רבות. חווה על בשרו את אורך החיים הגלותי בשטאטל (עיירה) הפולנית בעת שקיעתה הסופית של תקופה זו. הספר הוא למעשה אוטוביוגרפיה של הסופר ומסופר מנקודת ראותו של נער יהודי החווה את ארועי התקופה ומתאר את חיי היום יום של המעמד הנמוך-בינוני. הכתיבה קולחת ומעניינת והיא בשיאה במיוחד כשהמחבר מתאר יחסים בין אנשים. החיסרון העיקרי הוא שיש יותר מי”

“לקחתי שאיפה עמוקה ומזוכיסטית וצללתי אל תוך מוחו של נער מתבגר. לא סתם נער מתבגר, אלא אחד ששקוע עמוק בבוץ של גיל 12, בו אתה מרגיש שאתה רגל אחת מחוץ לילדות אבל עדיין לא באמת מתקבל בעולם המבוגרים. ולמה עשיתי את זה לעצמי? כי ספרים רבותיי, זה למה. ברוכה הבאה לשטאטל, מוריה יקרה, עיירה יהודית בפולין. איך מזג האוויר שם במעמד הנמוך של תחילת המאה העשרים? יופי, תיזהרי כשאת צועדת, יש הרבה בורות שקשה לצאת מה”

“החשד המיידי שלי כשמדובר בספר של מישהו שנרצח באושוויץ ושאף פעם לא שמעתי עליו, הוא שמדובר בספר שללא החלק הזה בביוגרפיה של הסופר, ראוי היה לו, לספר, לזכות למנוחת עולמים, רק שאיזה נצר החליט, כמחוות זיכרון, לתרגם ולהוציא לאור רומן בעל ערך סנטימנטלי אישי ותו לא. ובכן, אין דברים בגו. זה באמת יופי של ספר. עיר פרובינציאלית לא רחוקה מוורשה, תחילת המאה העשרים, חיים של סתם יהודים, כלומר, סתם אנשים, שמת”

“טוב, טיפוסים כמו יהושע פרלה מעניינים אותי. למען האמת הם אף פעם לא מפתיעים במיוחד, אבל אני נהנה לנסות לגבש לי תמונה על אדם מסוים מתקופה מסוימת, ואז לקרוא את הדברים שכתב, מנסיון להתחבר לנקודת מבט שלו. יהושע פרלה נולד בראדום שפולין, והייתה לו את התבנית הזאת של יהודי של עיירה ושל כפר, אבל המתחלנת יותר. הוא גדל בחממה היהודית, ועדיין עם פירצות מודרניות וחילוניות, היה לסופר בין היתר, ו…נספה בשואה.”

“יהושע פרלה (1888-1943). מספר יידי מהשורה הראשונה שנשכח לפני שנים רבות. חווה על בשרו את אורך החיים הגלותי בשטאטל (עיירה) הפולנית בעת שקיעתה הסופית של תקופה זו. הספר הוא למעשה אוטוביוגרפיה של הסופר ומסופר מנקודת ראותו של נער יהודי החווה את ארועי התקופה ומתאר את חיי היום יום של המעמד הנמוך-בינוני. הכתיבה קולחת ומעניינת והיא בשיאה במיוחד כשהמחבר מתאר יחסים בין אנשים. החיסרון העיקרי הוא שיש יותר מי”

“לקחתי שאיפה עמוקה ומזוכיסטית וצללתי אל תוך מוחו של נער מתבגר. לא סתם נער מתבגר, אלא אחד ששקוע עמוק בבוץ של גיל 12, בו אתה מרגיש שאתה רגל אחת מחוץ לילדות אבל עדיין לא באמת מתקבל בעולם המבוגרים. ולמה עשיתי את זה לעצמי? כי ספרים רבותיי, זה למה. ברוכה הבאה לשטאטל, מוריה יקרה, עיירה יהודית בפולין. איך מזג האוויר שם במעמד הנמוך של תחילת המאה העשרים? יופי, תיזהרי כשאת צועדת, יש הרבה בורות שקשה לצאת מה”

“החשד המיידי שלי כשמדובר בספר של מישהו שנרצח באושוויץ ושאף פעם לא שמעתי עליו, הוא שמדובר בספר שללא החלק הזה בביוגרפיה של הסופר, ראוי היה לו, לספר, לזכות למנוחת עולמים, רק שאיזה נצר החליט, כמחוות זיכרון, לתרגם ולהוציא לאור רומן בעל ערך סנטימנטלי אישי ותו לא. ובכן, אין דברים בגו. זה באמת יופי של ספר. עיר פרובינציאלית לא רחוקה מוורשה, תחילת המאה העשרים, חיים של סתם יהודים, כלומר, סתם אנשים, שמת”