ביקורת ספרותית על נובלת שחמט מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 באפריל, 2021
ע"י זאבי קציר


הסקירה כוללת מס' ספוילרים קלים שבטוחני שלא יפגמו בקריאת הספר.

יש לי חולשה מיוחדת לשטפן צוויג. ללא ספק מדובר באחד מהסופרים האהובים עלי ביותר ואני נוהג לרכוש כל ספר ששלו שמתורגם לעברית.
הנובלה הזו פורסמה בשעתו תחת השם "משחק המלכים" והשנה יצאה לאור ע"י הוצאת תשע נשמות בתרגום חדש ומעולה של הראל קין תחת השם "נובלת שחמט" (ככל הנראה ההחלטה על שינוי השם נפלה לאחר הצלחתה הפנומנלית של סדרת הטלוויזיה "גמביט המלכה" ב"נטפליקס").

על גבי ספינת נוסעים ששטה מניו יורק לבואנוס איירס נמצא לא אחר מאלוף העולם בשחמט, טיפוס גמלוני, מיזנתרופ שמתרחק מחברת בני אדם, כל חייו סובבים סביב השחמט והוא מוכן לשחק מחוץ לתחרויות רשמיות רק תמורת תשלום נכבד למשחק.
"המספר", חובב שחמט בעצמו אשר שוהה בספינה, מנסה לפתות את האלוף להתקרב אליו ולאחר שנתקל באדישות גמורה הפתרון נמצא בדמותו של מהנדס קידוחים סקוטי עשיר ואקסצנטרי שהצליח לפתות את האלוף לשחק מולו ומול מספר חובבי שחמט נוספים ששהו בספינה תמורת תשלום נאה בסך 250 דולר למשחק. לאחר שהפסידו במשחק הראשון כצפוי, במהלך המשחק השני, כפסע מהפסד נוסף וכמובן צפוי, הגיח כמו משום מקום אלמוני שהתערב לטובתם, ובראותו כמה מהלכים קדימה ייעץ להם איך להתמודד מול האלוף ולהפתעת כולם תחזיותיו התגשמו והמשחק הסתיים למגינת ליבו של האלוף בתיקו. לאחר ההשפלה שספג, אלוף העולם הציע לקיים משחק שלישי וסוכם כי המשחק השלישי ייערך רק בינו לבין אותו אלמוני, שבהמשך יתברר שמו כדר' ב.

מכאן מתחיל החלק הבלתי נשכח והמסחרר בנובלה שנותן תחושה של ספר מתח פסיכולוגי, כאשר לפני קיום המשחק השלישי דר' ב. מתאר לידידו החדש, "המספר", את קורות משפחתו המיוחסת לפני עליית היטלר לשלטון, על עיסוקו המקצועי ועל כך שלא נגע בלוח שחמט מזה 25 שנה, ולעניין הקצב ומתח, בעיקר על קורותיו בימי כליאתו הארוכים לאחר שהוסגר לגסטאפו.

תנאי הכליאה של דר' ב. בבית מלון, כשהוא מבודד לחלוטין מנפש חיה או עיסוק כלשהו במשך חודשים, מדגישים את הפן הפסיכולוגי שהפעילו הנאצים על קורבנותיהם בשונה מהפן הפיזי שהיה הבולט במחנות הריכוז, ואיך התקופה בה היה כלוא כאמור בבית המלון והחקירות שעבר השפיעו מכאן ואילך על אישיותו, ומה הקשר של כל אלו למשחק השחמט.

המשחק השלישי התקיים בין 2 מתחרים הכי שונים באופיים שתוכלו לדמיין, שאין להם שום דבר משותף בכל המובנים והוא למעשה מסיים את הנובלה.

צוויג כדרכו מצטיין בתיאור הדמויות ובעיקר את דמותם של דר' ב. ושל אלוף העולם בשחמט.
כתיבתו של צוויג מלאה בלהט ורגש (יש קוראים שפחות אוהבים את הפן הזה בכתיבתו, אני יודע..) והוא נוגע בנפש האדם שנמצא במצבי במצבי קיצון ברמות העמוקות ביותר.

הנובלה לוקה לטעמי באי אמינות קלה כיוון שבמציאות אינני מאמין שדר' ב. היה נכלא ונחקר ע"י הגסטאפו בתנאים הללו במשך חודשים וככל הנראה חקירתו הייתה מסתיימת במהירות ואולי גם חייו. אבל לדעתי זוהי מגרעת ששולית לסיפור בכללותו ולכן מבחינתי מדובר בעוד יצירת מופת קטנה של סופר מהולל וחמישה כוכבים מנצנצים באור יקרות.
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
רץ, האמת שאני לא מוצא דמיון בין הסיפור לקרב בין פישר לספאסקי
רץ (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
זה מזכיר לי בנעורי את קרב הענקים בין בובי פישר יהודי אמריקאי צעיר והגאון הקפריזי, לבין בוריס ספסקי הרוסי.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
חני, לפחות הזהרתי מראש :)
חני (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נמנעת כי צוויג אהוב גם עלי.נו נו נו על ספויילרים זאק.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה.
קראתי אותו בשם "משחק המלכים". מציג יפה את העימות ואת הניגודים בין המתמודדים.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה לך דינה, אני הרווחתי, צוויג הפסיד ;)
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
פרפ״צ כנראה העברתי מידע בצורה שגרמה לך להבין כך, זה לא המקרה.
קודם כל תודה לך. באשר לחיבור בין השואה לספרות בדיונית, יש לקבל את הרקע לחלק בו דר׳ ב. נכלא על ידי הגסטאפו רק ככותרת ואין בתוכנו קמצוץ מהשואה, אז הסר דאגה מליבך.
dina (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
פחות מתחברת לכתיבה של צוויג, אבל מאוד מתחברת לסקירה שלך.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
הסקירה מצויינת.
אני פחות אוהב חיבורים של שואה לספרות בדיונית. שואה ושחמט הם צירוף שהופיע בספרים אחרים, כגון: "תיקו עם המוות".

"כיצד הציל משחק השחמט את חייו של אפרים קישון בשואה ?":
https://cutt.ly/4cn3zG5
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה לך יעל
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה לך פאלפ
yaelhar (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצויינת.
מאד אהבתי את הנובלה אותה קראתי כ"משחק המלכים". עד כדי כך אהבתי שאני נמנעת מלקרוא אותה שוב, כי רוב מה שקראתי שנית של הסופר, פג קסמו. להערתך על האי אמינות - אתה צודק. צווייג הכיר את מעללי הנאצים דרך סיפורים, לא באופן אישי. והוא סופר שנוטה להשתמש בדמיונו...

באותו נושא - הנובלה של פטריק זיסקינד "המאבק" עוסקת גם היא במשחק שחמט בין שני קצוות. היא מעולה, לדעתי. (נמצאת בקובץ "על אהבה ומוות")
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצוינת .
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
מרתק ממש ראובן
ראובן (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נשמע מעניין למדי





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ