ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 24 בינואר, 2022
ע"י בת-יה
ע"י בת-יה
כולנו חיים גם בדימיון. בלי דימיון לא נוכל לנהל חיים נורמליים. למשל, כשאנחנו הולכים לעבוד אנחנו חייבים לדמיין את הדרך - אחרת לא נגיע לעבודה. גם קניות מצריכות מאתנו דימיון רב, לפחות כשאף אחד אחר לא מאכיל או מלביש אותנו. וכך הלאה וזה טוב. חיים שהם רק חומריים לא טובים אפילו לתרנגולות. אבל מה קורה לאחד או אחת שנכנסים לחנות לקנות חולצה, למשל. פתאום יש הרבה חולצות, בהרבה צבעים והמוח מתחיל להשתגע. זה או זה - מה מתאים לי יותר - מה טוב יותר. הידע האישי שלי יכול לספר שלרוב יוצאים מהחנות לפחות עם שתי חולצות או יותר ורק בבית מתחילים להבין את הטעות - אם בכלל.
יש גם אנשים שאצלם הדימיון עובד שעות נוספות, חלקם מבין את זה ומתאים עצמו למציאות, החלק האחר צריך, בדרך כלל, לשהות במקום מוגן.
וזה הסיפור כאן, סיפור על אדם רגיל והגיוני שבעקבות בידוד כפוי התחיל להשתמש בדימיון יותר מדי, ולבסוף איבד את המציאות.
האיש שבספר שיחק שחמט דימיוני נגד עצמו, אבל זה יכול לקרות לכל אדם בודד כשהוא במצוקה, וגם בפחד.
לא קראתי ספרים אחרים של סטפן צווייג. ניסיתי פעם ולא אהבתי את הסגנון. גם לא חושבת שאתאמץ עכשיו לקרוא עוד. את הספר הזה קניתי בגלל הדירוג שהוא קיבל כאן ב'סימניה' בתוספת להיותו במבצע בחנות, והוא היה מעניין, שזה טוב, כי זה לא תמיד קורה לי עם ההמלצות כאן. חוץ מזה גם ככה יש לי רשימה ארוכה מאוד.
נתתי לו רק 4 כוכבים כי לדעתי צווייג התאבד לפני שהכיר טוב יותר את כוחות ההרס של הנאצים. גם האמירה שלו שטוב יותר להיפצע ולדמם בעבודת פרך ולא להיות בבידוד קצת הכעיסה אותי. אולי הסיבה שלי לא שייכת לטיב הספרות אבל בספר שררה אווירה של שנות ה-20 העליזות ולא של שייט בימים של מלחמה.
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רן
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אני חושב ש"הציון" של ספר צריך להיבחן רק במסגרת גבולות הכתוב בו וללא קשר לסופר ולאירועים החיצוניים שעוטפים אותו. סופר טוב יכול לכתוב למשל ספר רע (כמובן שלא במקרה הנדון) ומנגד יוצר שהוא אדם לא איכותי (אפילו שפל לצורך העניין) יכול להוציא תחת ידיו יצירות מופת (ולא חסרות דוגמאות) לכן אני חושב שצריך לנסות לתת הציון צריך להיות רק לגופו של ענייין. בסופו של יום, ואני מסכים מאוד עם מה שכתבה יעל, הביקורת שלנו מורכבת מכל מה שספגנו וצברנו עד למועד הקריאה, ומה שפעם הפעים אותנו, היום כבר פחות נוגע.
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, חני.
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מאוד אוהבת את צוויג.
קוראת אותו ברוח התקופה שכתב
עם כל הדרמטיזציה והפומפוזיות. יופי של סקירה. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה, גלית. בכל זאת לא ממהרת.
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
|
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מסכימה להגדרה של יעלהר את צוויג
ובכל זאת.
ממליצה על הנובלה פחד.(אותה סדרה והוצאה) היא בפירוש אגרוף לבטן.הרכה. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה, סקאוט. אכן בדידות מתוך כפייה יוצרת קושי גדול.
בדקתי את ההמלצה שלך, אבל הספר הזה לא מתאים לי. כל התמכרות היא אסון למתמכר. ולא חשוב במה. גם כשהשיגעון לא נראה כלפי חוץ - הרי שהמתמכר עצמו חי עם רדיפה פנימית אחרי מושא ההתמכרות שלו, לפעמים עד אובדן הזהות של עצמו. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה, yaelhar, במקרה זה מבינה ללבך -:) לא כיף לגלות שמשהו שהתלהבנו ממנו פעם - הוא לא כזה מיוחד.
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
pulp fiction, תודה. מאמינה לך -:)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
|
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
ספר נפלא.אני מאוד אהבתי. בכלל, ספריו של צוויג נפלאים.
הבדידות היא קשה, אין ספק, וגם מחירה. המחיר שהגיבור בספר משלם הוא גדול מאוד וצוויג תיאר אותו בצורה מרתקת. יש ספר מאתנבוקוב שגם הוא עוסק בשחמט ושגעון, קוראים לו "ההגנה של לוז'יין" |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
קראתי אותו לפני שנים רבות (קראו לו "משחק המלכים")
אהבתי יותר מכל מה שקראתי מצווייג וקראתי את כל מה שתורגם. אז התפעלתי מאד מהסופר. היום פחות. אז הרגשנות שלו דיברה אלי. היום כבר לא. אז לא הבחנתי במניפולציות שהוא עושה. היום כן. בגלל התפעלותי מהספר הזה אני נמנעת מלקרוא אותו שוב. חבל לי לקלקל את החווייה שאני זוכרת. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
פרפר צהוב, תודה. כנראה שזאת הבעיה - רגשות.
כבר מזמן הכרזתי על עצמי כסוג של מיזנתרופ -:) |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
זרש קרש, תודה. אכן מחיר הבדידות יכול להיות קשה.
ובהצלחה עם צווייג -:) |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה, מורי. כל אחד וטעמו.
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
צוויג לא רע,
בממוצע, יש לו ספרים נהדרים וספרים יותר חלשים. אבל הוא יודע לשמור על רמה טובה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
הספרים של צווייג אינם ברמה אחידה, כמו אצל סופרים אחרים.
מה שיפה בספרי הפרוזה הטובים שלו הוא תיאור הרגשות.
|
|
|
זרש קרש
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
האמת בת-י'ה שממש מגניב לחשוב על זה בהקשר למילה בידוד, שהפכה פופולרית בימינו ואולי יש כאן איזה מבט על המחירים הדי פסיכיים שכרוכים בה. לי, אישית, כחובבת צווויג, רק פתחת תאבון בריא ;)
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
לצוויג יש יכולת כתיבה ראויה וספרים נהדרים. אבל אני לא מחדש כלום.
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
