ביקורת ספרותית על אדמה אמריקאית מאת ג'נין קאמינס
ספר מעולה

---

החיים הם כה שבריריים שבין רגע, עולמו של אדם עלול לחרוב עליו, להתמוטט סביבו ולקבור אותו בין ההריסות.
זה בדיוק מה שעבר על לידיה, בעלת חנות ספרים, נשואה לסבסטיאן העיתונאי ואהבת חייה ואמא ללוקה בן השמונה.
יריות
צרחות
טבח
פחד
אוזלת יד
חוסר אונים
ברגע אחד, כל מה שחשוב ללידיה בעולם, נמחה מעל פני האדמה, נגזל ממנה באכזריות ובדרך נס, היא מצליחה לגונן על בנה.
זוהי מציאותה של העיר אקפולקו במקסיקו. מציאות שבה קרטלים שולטים בעיר, מכריחים אנשים לשלם דמי חסות וכן, הם נטולי מצפון ואין להם שום בעיה לגדוע חיי אדם. הקרטל השולט באקפולקו הוא לוס חרדינרוס – הגננים, כאשר כישורי הגינון שלהם ידועים לשמצה, בראשם עומד מנהיג בלתי מעורער העונה לכינוי "לה לצ'וסה" – הינשוף.

האם לידיה הייתה יכולה לחזות שחוויאר, ידיד נפשה, זה שביקר אותה בחנות הספרים לעיתים קרובות, הגבר נעים ההליכות וחובב המילה הכתובה, הגבר שחשף בפניה את נפשו במערומיה ושיתף אותה בכל חולשותיו, הוא זה שימיט עליה אסון? הוא זה שיותיר אותה בגפה בעולם? זה שיותיר את בנה יתום מאב ואותה יתומה מכולם?

היא ידעה שסבסטיאן היה מאויים בגלל הביקורת שמתח על התנהלות הקרטלים בעיר. שניהם ידעו שכל כתבה שלו עלולה לסכן את חייו. היא התחננה שיפסיק. הוא נצמד לחשיפת האמת ונלחם כדי להשיב את השלווה לתושבי העיר. היא פחדה והוא הסתכן. כתבתו האחרונה נגעה בעצב חשוף והתוצאה הייתה טראגית והרסנית.
לידיה ולוקה היו השורדים היחידים ובפניהם עמדה אפשרות אחת ויחידה: לברוח מאקפולקו ולהסתנן לארצות הברית.

האם יצליחו לידיה ולוקה להגיע לארצות הברית?
האם יעלה בידם לחמוק מכל המלשנים ומקבלי השוחד של הקרטלים?
האם חוויאר יניח לה לנפשה?

הסיפור מובא בגוף שלישי. בכתיבה עוצמתית, במילים יפות ובתיאורים עדינים עד כאב, הצליחה הסופרת להביא אותי לידי דמעות ואף התייפחויות. העלילה נסובה סביב מסעם הבלתי אפשרי ורווי הסכנות של לידיה ולוקה. הפחד מלווה כל צעד וכל החלטה.

לידיה היא אחת הדמויות החזקות ביותר שיצא לי לקרוא. היא התגלמות האמא הלביאה הנלחמת עבור בנה, כזו שלא תבחל באמצעים כדי לוודא שהוא בריא, שלם ומעל לכל, בטוח.

לוקה הוו לוקה, איזה ילד אמיץ! הילד הזה חכם משמונה שנותיו. הוא מגלה אומץ לב ובד בבד, מפגין רגישות אין קץ. ליבי יצא אליו ורציתי לח! בק אותו חזק ולעזור ללידיה להביאו לחוף מבטחים.

תיאורי הסכנות, התלאות והזוועות שעברו הן לידיה ולוקה והן יתר דמויות המשנה, פשוט צמררו אותי. לא קל להיות מהגר, עקור, נטול שורשים וכזה שמהווה נטל על החברה. בצד הכאב והזוועות, הלב התרחב נוכח נדיבותם של אנשים טובים באמצע הדרך ואכן, זו קלישאה אך כשהיא מתגלמת וקורמת עור וגידים מול העיניים, בלתי אפשרי שלא להרגיש ענווה וקומץ של תקווה שהמין האנושי אינו אבוד, שנותר טוב בעולם.

אין בפי מספיק מילים לתאר את הנאתי המרובה מהחוויה העוצמתית שחוויתי, במיוחד לאור התיבול בשפה הספרדית שאותה דוברת ואוהבת. הספר עורר רעש רב בחו"ל ושמחתי שלא התבדיתי. קראתי באיטיות מייסרת כי לא רציתי להיפרד. משאירה אתכם עם המלצה רותחת! זהו ספר שלא תרצו להחמיץ!

» ביקורות נוספות של איה
» ביקורות נוספות על אדמה אמריקאית