“יש רגעים בחיים בהם אדם נדרש לקבל החלטה של רגע, כזו שתהפוך את החיים על פיהם ותחרוץ גורלות. אם ההחלטה היתה נכונה או לא, כנראה רק ממרחק הזמן אפשר יהיה לדעת, אבל מה שבטוח זה שלאותו הרגע ההחלטה הזו היתה נכונה.
בדיוק כמו ההחלטה שלקחה אדליאדה, ברגע הזה בו היא מגלה את שכנתה, אורורה, שוכבת בדירתה ללא רוח חיים. אורורה, שהכינוי שלה היה "הבת של הספרדייה", רמז לשורשיה הספרדיים, מדריד אם לדייק, ממנה הגיעה עם אמה כשהיתה ילדה קטנה.
עלילת הסיפור מתרחשת בונצואלה. הסיפור לא תחום בזמן מוגדר, אך לפי המאורעות ניחשתי שמדובר על סוף שנות השמונים / תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת.
ונצואלה היא מדינה שסועה ומדממת. התקוממויות ופרעות שמובילות להפיכה.
מיליציות שהורכבו מאזרחים אשר פעלו בחסות המשטרה. גזירות קיצוב קשות, ומצבים בלתי אפשריים בהם עומדים האזרחים, כמו ביום בו הממשל מורה לשרוף את שטרות הכסף, ואחזקת מטבע זר אסורה כי היא נתפסת כבגידה.
אדליאדה נעדרה מדירתה למשך כמה ימים. היא היתה עסוקה בקבורתה של אמה, וכשחזרה לדירתה, גילתה כי חבורת נשים אשר ספסרו במזון בשוק השחור, השתלטו על דירתה. מה שהיה נפוץ באותם ימים. כשהיא מבינה שאין לה בית לחזור אליו היא פונה אל דירתה של שכנתה אורורה, ומגלה שם שני דברים: אורורה מתה, ועל שולחן הסלון מונח מכתב ובו אישור על קבלת דרכון ספרדי על שם אורורה.
במותה של אורורה היא נתנה חיים לאדלאידה, והדרכון הוא הדלת לחיים האלה, לחיים אחרים, לעתיד שבכל מקרה יהיה טוב יותר מהווה הרע שעובר על המדינה. זה הרגע בו החליטה לקחת את זהותה של שכנתה, כי זו היתה הדרך היחידה לצאת מהמדינה שהפכה לגיהנום עבור אזרחיה. מקום בו אנשים נטבחו בהמונים, וחייהם היו משולים לכלום ושום דבר.
זה ספר קשוח ועוכר שלווה ועם זאת מאוד קולח. יש בו הרבה קטעים שגרמו לי לזוז על הכיסא בחוסר נוחות למקרא משפטים כמו זה למשל:
"חיי לא היו טובים, אבל ידעתי היטב שתמיד יכול להיות יותר גרוע." (עמ' 41)
מומלץ ביותר.”
![עטיפת להגן על הכול [חלק א']](https://d3puo8fj28n16q.cloudfront.net/eyJidWNrZXQiOiJzaW1hbmlhLXB1YmxpYy1hc3NldHMiLCJrZXkiOiJib29raW1hZ2VzL2NvdmVyczEwMi8xMDI1OTQwLmpwZyIsImVkaXRzIjp7InJlc2l6ZSI6eyJ3aWR0aCI6Mzg0LCJmaXQiOiJpbnNpZGUiLCJ3aXRob3V0RW5sYXJnZW1lbnQiOnRydWV9LCJ0b0Zvcm1hdCI6ImF2aWYiLCJhdmlmIjp7InF1YWxpdHkiOjYwfX0sInYiOiIxNzY3ODg1OTMwODYzIn0=)
