ביקורת ספרותית על אדמה אמריקאית מאת ג'נין קאמינס
ספר טוב

---

לה בַּסטִיה היא 'החיה'. לא חיה במובן המוכר אלא רכבת משא שעל גגה עולים מהגרים שנואשו מחייהם במרכז אמריקה- מכסיקו, הונדורס, גווטמאלה ואל סלוודור. חיים אלימים, עוני, חוסר תקווה. והרבה רוצים להגיע לארץ המובטחת, ארצות הברית. אֶסטדוס אוּנידוס.
יש מי שנופלים מהרכבת בשל הצפיפות, המהירות, עיקולים במסילה, בנסיונם לטפס לגג או לקפוץ אליו מגשר. צריך לדעת מתי ואיך. מאלה שנופלים, בעלי המזל מוצאים את מותם. אחרים נמחצים תחת גלגלי הרכבת ומאבדים גפיים. לידיה ובנה לוקה בן השמונה נמנים על מהגרים לא חוקיים אלה. מי שיכול נעזר ב'קויוטים', מבריחים הגובים אלפי דולר במזומן.
הקרטלים במכסיקו הם הכוח האמיתי. לא המשטר המקומי והמשטרה שלא תמיד מתאמצת להעמיד פנים שמנסה לפענח פשעים אלימים שלהם.
חיי לידיה ומשפחתה באקפולקו סבירים למדי למרות החשש התמידי. היא בעלת חנות ספרים ובעלה סבסטיאן עיתונאי החוקר גם את הקרטלים למרות הסכנה. לוקה בעל כישרון ייחודי לזכור מקומות, פרטים ולהתמצא, מעין ג'י.פי.אס אנושי. לידיה מתיידדת עם חאווייר, לקוח קבוע בעל ידע בספרות. אדם רחב אופקים ואדיב אבל לא יודעת עליו הכל.
עד היום הטראגי בו חייהם מתהפכים עליהם באיבחה.
האם ('מאמי') ובנה ('מיחו') נותרים לבד, החשש לשלומם ממשי ולידיה מוכת הצער משליכה הכל מאחוריה ויוצאת עם בנה צפונה. אל נורטה. מצפה להם דרך מפרכת בת אלפי קילומטרים. בדרכם הארוכה הם חוברים לשתי אחיות צעירות מהונדורס ולנמלטים אחרים לקבוצה מגובשת של מי שהגורל תעתע בהם ואיבדו תקווה. גם הרחק מאקפולקו לידיה אינה חשה בטוחה מזרועו הארוכה של הקרטל ותגן על בנה בחירוף נפש ובכל מחיר.
גם חציית הגבול לארצות הברית רחוקה מלהיות סיום תלאותיהם. עליהם להתמודד בהדרכת קויוט מנוסה עם מדבר סונורה האימתני הלוהט ביום וקפוא בלילה, גשם שוטף, להישמר מפטרולי החוק ותנאי קרקע לא קלים. לבוש מתאים, נעליים טובות וכמות המים הזמינה יכולים להיות ההבדל בין חיים ומוות.
הספר מיטיב לתאר את חייהם הקשים של המהגרים הלא חוקיים. האלימות במרכז אמריקה, נערים המגוייסים לקרטלים, מעשי שוד ופשעים אחרים לאור היום ואין טעם להתנגד. שוחד הוא דרך חיים. התקווה לעתיד טוב יותר ואיזכור לחוסר הסובלנות של החוק האמריקאי. אנשים טובים באמצע הדרך העוזרים ללא תמורה.
יש בספר אלמנט דרמטי ממשי, כתיבתו רהוטה, ארוך (500 עמודים) ולעתים תחושה שהמחברת נכנסה לרזולוציות מיותרות. אפשר היה לקצר. משובץ במילים בספרדית עם ניקוד ומובנן כגון 'חובֶנֶס', מתבגרים- מה שבעיני הוסיף לאווירה ואמינות.

בסוף הספר מביאה המחברת נתונים כולל מוות בקרב מהגרים והסכנות במקסיקו.
במוסגר,יש הטוענים שארה"ב מאפשרת במכוון טפטוף חסרי אזרחות לשטחה שיהיו כוח עבודה זול בסדנאות יזע.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על אדמה אמריקאית