“זהו ספר אחר.
ואני חייב לומר שהתפלאתי על עצמי שקראתי אותו, ובעיקר על זה שסיימתי אותו...
יש כאן עירבוב של "בוורלי הילס 90210" יחד עם ספר הזיות פסיכי מעורב עם מין ספר מתח.
יש כאן ילדים עשירים מאד בבית ספר יוקרתי מאד שמנהלים מאבקי כח, ילדה-נערה מבולבלת שלא בטוחה אם היא יצור שטני שהורג אנשים בכח המחשבה או שהיא בחלום מתמשך, מתח מיני בין אנשים צעירים מאד, נופי מיאמי כולל תנינים וביצות...והכל במין תערובת מוזרה שלפעמים קשה להפסיק לקרוא אותה.
אז אם יש לכם כח ורצון לספר קצת אחר - זה ספר מתאים. אם לא תאהבו את הסגנון - בטוח שתזנחו אותו אחרי מאה עמודים או פחות.”

“תארו לעצמכם להתעורר בבית חולים ולא לדעת איך הגעתם לשם. מלחיץ? שלא יהיה לכם ספק שכן ואני יודעת את זה ממקום ראשון (עברתי תאונה לפני כמה שנים).
זה בדיוק מה שעבר על מארה דאייר בת ה-17. היא יוצאת לבניין ישן ומסוכן אשר שימש בית משוגעים עם החבר שלה ג'וד, אחותו קלייר וחברתה הטובה ביותר, רייצ'ל. הדבר הבא שהיא יודעת זה שהיא מתעוררת בבית חולים ומספרים לה שהבניין קרס ושכל השלושה נהרגו.

הרוסה וסובלת מפוסט טראמה, מבקשת מארה ממשפחתה לעבור לעיר אחרת בתקווה לפתוח דף חדש הרחק מהטרגדיה שחוותה. הם עוברים לפלורידה והוריה רושמים אותה ואת שני האחיה, דניאל הבכור וג'וזף הקטן בבית ספר פרטי.

ההתחלה ממש אינה חלקה עבור מארה. כבר על ההתחלה היא רוכשת כמה אויבים אך בה בעת, היא מעוררת את סקרנותו של אליל בית הספר, נואה שו והעניין שלו במארה מפתיע את כולם בבית הספר ומעורר טינה בבנות.

ואם לא די בכך, מתברר שהמעבר לא עושה חסד עם חרדותיה של מארה. היא מתחילה לראות חזיונות, לסבול מביעותי לילה ובכללי, היא מרגישה שהיא יורדת מהפסים. ורק כדי להוסיף אש למדורה, אנשים מתחילים למות בדרכים שונות ומוזרות.

מה גרם לקריסת הבניין שבו נהרגו חבריה של מארה?
מדוע נואה שו מגלה עניין בילדה החדשה בבית הספר?
מה מקור הסיוטים והחזיונות של מארה?
האם הזיותיה הן באמת הזיות או משהו אחר?
מה עומד מאחורי מקרי המוות המוזרים?

הסיפור מובא בגוף ראשון מפיה של מארה והעלילה נעה בין העבר להווה. הכתיבה בעיניי מאוד מושת ומסקרנת. קו העלילה מקורי המשלב כמה אלמנטים שאני מאוד אוהבת. רמת הסקרנות גברה עם כל תפנית ורציתי מאוד להבין מדוע מארה סובלת מכל מה העובר עליה.

אהבתי את בניית הדמויות בסיפור ואהבתי מאוד את התפתחותן ובניית הקשר ביניהן. דמויות המשנה היו נהדרות אף הן ולכל אחת תפקיד בעלילהה.

על אף היות העלילה עם סוף סגור, היה טוויסט בסוף שגרם לי להבין שיש עוד. חיפוש באתר גודרידס הראה לי שזהו הספר הראשון מתוך טרילוגיה. מיותר לציין שמחכה בכיליון עיניים לספרים הבאים.

זהו סיפור על התמודדות עם משברים, עם טראומות ועם חוויות מכוננות בחיי אדם, כאלו שעלולות לשנות את מהלך חיו ולהותיר בהם חותם. הספר נוגע בכמה נושאים חשובים שכל אחד ואחת מאיתנו יוכלו להתחבר אליהם בקלות רבה. הספר אומנם מוגדר כמיועד לנוער בוגר, אך מבוגרים יוכלו ליהנות ממנו גם ואני הראיה לכך. ניתן לקחת כמה מסרים מהסיפור המיוחד הזה והחשוב בהם, בעיניי, הוא שזה בסדר להרגיש ולהיות שונה. זזה בסדר להרגיש שאירועי העבר מכבידים עלינו, אך חשוב לפנות לקבל עזרה וחשוב להגיד את הדברים גם אם נדמה לנו שאיש לא יאמין.

נהניתי מאוד מספר שונה ומיוחד בנוף, וממליצה בחום.”

“מודה שויתרתי על הספר אחרי 127 עמודים, לאחר שמצאתי את עצמי מדלגת על כתיבת ה"שמלץ".
עושה רושם של ספר לגיל נעורים: בת 17, נמשכת לבן 18 החתיך והמחוזר שלא שם על אף אחת..., ידיד הומו, משהו על טבעי...
רדוד מדי לטעמי. לא מצאתי סבלנות לקראו, במיוחד לאחר קריאה של ספר הרבה יותר מוצלח.”