ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 באפריל, 2022
ע"י michal_84
ע"י michal_84
הספר הזה כל כך מורט עצבים, נקרא בנשימה עצורה, וכל כך טוב! באמת ממליצה!
אני רוצה לכתוב עליו כל כך הרבה, יש לי המון מה להגיד, באמת שאנסה לקצר אבל בכל מקרה נראה לי שזה יהיה קצת קשה בלי ספויילרים.
אתחיל בשם הספר: "אדמה אמריקאית", אני מבינה כמובן את התרגום, אבל באנגלית משחק המילים הרבה יותר מוצלח "American Dirt" מעין פראפרזה על ה- "American Dream" המפורסם. האדמה שהמהגרים מוכנים לאכול בשביל לגעת בדבר הזה, לחצות- יהיה המחיר אשר יהיה.
הספר מתחיל בנקודת שיא ומשם הוא ממשיך בלי לעצור, לעיתים אפילו ממריא עוד קצת. כמו שכבר נכתב כאן, הסיפור עוסק בחיים של לידיה, אישה משכילה בעלת חנות ספרים באקפולקו שבמקסיקו ובנה בן השמונה, לוקה, שברגע אחד החיים שלהם התרסקו לרסיסים ולידיה מחליטה, למען העתיד של בנה, לצאת לאל נורטה, הצפון, כלומר ארה"ב מבלי להביט לאחור (כמעט...). הסיפור מציג לפנינו את הבריחה שלהם, את תלאות הדרך (הרבות מאוד! הייתי חייבת לגגל קצת, לא האמנתי שאנשים באמת בורחים ככה מארצם. ממש כמו לידיה, גם אני ישבתי מול היוטיוב בהלם, צופה באנשים עולים על גגות רכבות המשא).
באחרית הדבר, הסופרת כותבת את ההתלבטויות שלה עם עצמה, על הזכות שלה לכתוב את הסיפור כן או לא. מצד אחד הינה בת למהגרים, בן זוגה מהגר, אבל מצד שני היא אמריקאית "פריווילגית", האם יש לה זכות לכתוב על מקסיקנים שבורחים ממציאות שהיא נוראית באמת? ראיתי שאלו היו הביקורות העיקריות כנגד ספרה, שהיא לא באמת מצליחה להעביר את הווי המהגרים המקסיקני פשוט כי היא אינה מהגרת מקסיקנית. כפי שכבר כתבתי בביקורות אחרות, ההגירה היא חלק מאוד גדול בחיים שלי (אפילו כתבתי על כך בתזה שלי), זה משהו שמרתק אותי. בנוסף, עבדתי בעבר במשרד ממשלתי, אמנם הנגיעה שלי בהגירה היתה לא גדולה, אבל התעסקתי לא מעט עם פרוצדורות חוקיות. במהלך הקריאה ממש התקוממתי על ההגירה הבלתי חוקית, על ההסתננות. זה ממש הרתיח אותי! כמהגרת (פעמיים!) עניין העמידה בכללים חשוב לי באופן אובססיבי. אני ממש בודקת בציציות, את כל הפינות שהכל בסדר ותקין. אני גרה במדינה עם כללי הגירה נוקשים, ואני מקבלת את זה. אני מבינה ומקבלת שהסיבה שאני רוצה לחיות במדינה הזו היא ההתנהלות שלה. ואם היא לא תאכוף את הכללים האילו- היא כבר לא תהיה אטרקטיבית כי ההתנהלות שלה תפגם. ולכן, קריאת הספר עוררה בי את ההתנגדות הזו, למהגרים הבלתי חוקיים. מנגד, במהלך כל הספר הרגשתי שאין לי את הזכות לשפוט. כי גם אני, כמו הסופרת, די פריווילגית: אני לא בורחת ממציאות מזעזעת, לא מעוני, חלילה לא רצח, סמים או לא יודעת מה. לישראל עליתי והתקבלתי בזרועות פתוחות רק בגלל היותי יהודיה, וגם ההגירה השנייה שלי עברה באופן חלק. מי אני אשפוט אנשים שהאדמה בוערת מתחת לרגליהם? כשהיגרתי, ידעתי שאם לא מסתדר- יש לי בית לחזור אליו. הגרתי מתוך רצון לאיזשהו שינוי בחיים ולא מתוך כורח, לא מתוך ייאוש. גם אם לא מתייחסים לאי הדיוקים שהסופרת (אולי) מציגה, הספר מעביר ייאוש.
מה ההבדל ביני לבין לידיה, גיבורת הספר? שתינו מגדלות את הילד שלנו במדינה זרה שעם השנים תהפוך לבית. שתינו רוצות עתיד טוב יותר למשפחתנו. אבל אני לא ברחתי. אין קרטל סמים בעקבותי, לא איבדתי הכל. ואם אני רק מנסה, לשניה, לדמיין את עצמי במצב הבלתי אפשרי של לידיה (חס וחלילה!) כנראה שהייתי מתנהגת באותה הצורה בדיוק.
כמו שכתבתי, הספר הזה מורט עצבים אבל ממש קשה להפסיק. הוא עורר בי המון רגש, המון מחשבות וזה מבורך.
ממליצה מאוד!
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
michal_84
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה דינה וכרמלה :)
נכון, זה ספר נהדר שנשאר בתוך הנשמה (אני כבר שני ספרים אחריו והוא עדיין איתי).
אני דווקא לא חושבת שהוא טובע במלל. להיפך, המלל חיזק אצלי את תחושת הבריחה, את ה "כאן ועכשיו". זה נתן לי את האפשרות להיות חלק מהסיפור. אני לא מכירה ספרות מקסיקנית בכלל, אז כן יכולה להבין את הביקורות. אבל שתור "קוראת מבחוץ" אין ספק שזה ספר נהדר. |
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
ספר טוב, מעורר מחשבה ורגש.
יחד עם זאת הוא טובע במלל. לפעמים הדבר מוסיף ולרוב גורע. אפשר היה לקצרו מבלי לפגוע בסיפור ובהשפעתו על הקורא.
היתה הרבה ביקורת מצד הדוגלים ב"פוליטיקת הזהויות". ביקורת אחרת הדגישה יותר את העובדה שהסופרת שאבה הרבה מספרים מקסיקנים שנכתבו על הנושא, כאשר חלק מהפרטים כבר הפכו לא רלוונטים. מכיוון שאינני מכירה ספרות מקסיקנית, לא הבחנתי בזה, אבל יכולה להבין את הביקורת הזו. לעומת זאת, אין לי בעיה עם העובדה שהיא לא חוותה את הדברים אישית, או באה מתרבות אחרת. ישנם סופרים שכתבו דמויות נשיות מצוינות וסופרות שכתבו דמויות גבריות טובות. האימפקט המצטבר של הספר מאד חזק ומעביר בעוצמה את חווית החיים תחת הקרטלים במקסיקו ואת חוויית הבריחה. אני מרגישה שהספר הזה ייחרת בי, לא פחות מאשר "איזון עדין" למשל. אבל, ייתכן שאם הייתי מקסיקנית הייתי מרגישה אחרת, כפי שלפעמים אני מרגישה לגבי חלק מספרים אודות השואה שנכתבו מ"יד שניה". אבל כאשר ספרים אלו נקראים ע"י קוראים בחו"ל שאין להם הרבה מידע על השואה, הם חושפים בפניהם את מוראותיה ומאורעותיה שלא הכירו. לכן עם כל הביקורת שיש לי עליהם, אני מודעת גם לתרומתם. |
|
|
dina
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
וואו, חתיכת ספר זה. אחד הטובים שקראתי השנה.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
נדיר שספר יזכה אצלי להזדמנות שניה. נראה.
|
|
|
michal_84
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
מבינה את זה, בהחלט אמריקאי מאוד. לעולם לא התחברתי לחלום האמריקאי (אצלי זה יותר חלום אירופה הקלאסית). אבל אולי תיתן לו עוד הזדמנות? הוא באמת ספר טוב :)
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
משהו כמו 40 עמודים. אמריקאיות יתר.
|
|
|
michal_84
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה מורי :)
מסקרן אותי באיזה שלב של הספר נטשת? |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
מעניין מה שאמרת. את הספר נטשתי.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
