“#
אין מה שמחבל בהנאה מספר מתח, יותר מאשר ציפייה לסיפור מרתק, מתוחכם ומותח. הציפייה הזו כבר הרגה לי כמה ספרי מתח שקוראים הפליאו בשבחם. וגם את הספר הזה. כל הסיפור מתרחש במינסוטה בחורף, שזה בדיוק ההיפך מבחינת מזג האוויר ממה שמתרחש בתל-אביב ביוני.

יש בו כמה דברים המהווים חידוש בתחום: "הבלשית" אינה בלשית אלא עובדת סוציאלית. לא רק זאת, היא עובדת סוציאלית שיש לה פודקאסט מצליח על פשעים אמיתיים נגד ילדים, והיא כבר פתחה כמה תיקים קבורים ומצאה כמה פושעים שיתנו את הדין על מעשיהם. אין לי מושג איך מתפרנסים מפודקאסט (אין בספר שום רמז לפרסומות) אבל אלי, הגיבורה המספרת את הסיפור בגוף ראשון, חיה את תהליך הכנתו שעות רבות וארוכות, מוותרת על שינה ואוכל כדי לעלות על רמזים חשובים. רוב הספר די מעניין, המתח מרוכז בסוף, כמו ברבים מהספרים בז'אנר הזה.

על מה אני מתלוננת? סוטר-קלארק תכננה פה פשעים מאד מורכבים בהם מעורבים חטיפות, הרעלה, התעללות, יהירות וכמובן אכזריות. אבל הפעילות המורכבת ולעתים המסובכת של הרוצח – המתוארת בפרקים נפרדים בסיפור - מוסברת בדרך שכל כך לא מסתדרת עם ההגיון, שהיא מקלקלת את המתח שהיא מנסה ליצור. סיפור העלילה מחורר בחורים כל כך גדולים, שקשה להבין איך מצליחים השוטרים (האמיתיים) והבלשית (המדומה) להבין מה לפניהם, שלא לדבר על פיתרון המבוסס על חקירה מסודרת.
הספר גרם לי לחשוב על הקסם שיש לרוצחים סידרתיים בעיני כותבי (וקוראי) מותחנים. יש באמת המון רוצחים סידרתיים באמריקה מכל מיני סיבות שבודאי סוציולוגים וקרימינולוגים מנסים להסביר. אבל נראה לי שהרוצחים הסידרתיים בספרות המתח מכפיל את האוכלוסייה הדוחה הזו, ומאדיר אותה. נראה כאילו ליבם של כותבי המותחנים גס בפשע של יחיד והם לא מוכנים לטרוח אם אין להם לפחות רוצח של כמה עשרות בני אדם, רצוי חסרי-ישע ורצוי ברמת אכזריות מצמררת. והנה מסר חשוב, שנכתב בספר הזה כלאחר יד: אל תתנו להם במה.


0”

“הספר הזה ממתין לי על המדף מאז שיצא לפני כשלוש שנים. בכל פעם שחשבתי להתחיל לקרוא אותו בחרתי ספר אחר בסופו של דבר כי הכריכה הלא מזמינה והתקציר הלא ברור לא משכו אותי. כשהתחלתי אותו הכרחתי את עצמי להמשיך ולקח לי זמן להתחבר. העלילה מובאת בגוף שלישי מעיניה של אלי גיבורת הספר ומשולבת בפרקים מתוך הפודקאסט שלה. בשלב מסוים נכנסת לתמונה דמות נוספת שנקודת מבטה עניינה אותי הרבה יותר וקראתי בשקיקה, אך בעיניי לא ניתן לה מספיק מקום וגם לגביה היו לי חורים שהפריעו לי. שלא תבינו לא נכון, הספר מכיל את כל המרכיבים הנכונים שירכיבו עלילת מתח והיו כמה רגעי שיא ממש טובים, אבל משהו בכל זאת לא עבד לי.. וגם הסיום היה יכול להיות הרבה יותר עוצמתי אך פיספס את הפוטנציאל והיה די אנמי ומאכזב.
לסיכום, ספר מתח "פרווה". הבנתי שיש כאלו שממש אהבו אך אני לא ביניהם. מסתבר שלפעמים הקנקן דווקא משקף במדויק את מה שיש בו”

“עלילה מותחת, שנבנית בקפידה מההתחלה. אהבתי מאוד את השילוב של הפודקאסט ונראה שנעשה כאן תחקיר רציני מאוד. ספר מעולה!!!”

“ספר מתח קלאסי
יפה וזורם ובנוי נכון

סיפורה של אלי, בעלת פודקאסט TRUE CRIME מצליח אשר מתעסק בסיפור ועזרת פיענוח פשעים.
רוצח נערות סדרתי אחד מעסיק אותה כבר עשרים שנה כי הוא מעולם לא נתפס .
הספר עוסק בו ובתהליך שלה לפענח את זהות הרוצח וזאת במיוחד לאור המעורבות האישית שלה בארוע.

הספר מותח דיו וגם אמין מספיק כדי באמת להנות מהקריאה בו וגם לא להיות מותש עם עודף פרטים ואינפורמציה מכבידה.
מה שכן קצת הפריע לי זה שאת הפאנץ' היחידי של הספר זיהיתי כבר בתחילת הספר וזה קצת מאכזב בספר מתח. אתה אוהב שהוא תופס אותך לא מוכן ולא ההפך.
מעבר לזה סבבה”