ביקורת ספרותית על אדמה אמריקאית מאת ג'נין קאמינס
ספר מעולה

---

ספר אנושי מרתק העוסק בבריחה ממקסיקו לארצות-הברית ובעיית הפליטים והמהגרים בעולם.

מקסיקו ידועה כמדינה ששיעור הרציחות בה גבוה. היא רוויה בקרטלים של סמים, כנופיות פשע וחסות. המלחמה בין הכנופיות השונות גובה חיי אדם. לאותן כנופיות אין לב. הם עורפים ראשים, רוצחים משפחות שלמות, ומי שלא משלם דמי חסות סופו ידוע מראש. גלי האלימות והפשע המאורגן של כנופיות עבריינים וקרטל הסמים, אינו חדש ולצערנו מניין ההרוגים הולך וגדל מידי יום.

עיתונאים ואנשי התקשורת המדווחים על מעשי הוונדליזם והרציחות, נמצאים במלחמה מול אותם קרטלים מקסיקנים, עד כדי כך שרק האמיצים ממשיכים לדווח על הגופות המבותרות.

באחת הכתבות בנושא נתקלתי במאמר, שאחת השיטות הרווחות והמזעזעות של פעילי הקרטלים היא לרצוח בני אדם על ידי עריפת הראשים. אחד המקומות הפופולאריים למעשה הזוועה הזה הוא באקפולקו. להולכי הרגל זו לא הפתעה למצוא ראש ערוף של מישהו על מדרכה בצהרי היום.

בסוף הספר תמצאו את דבריה של ג'נין קאמינס ואת הגורמים שהביאו אותה לעסוק בנושא. ג'נין עצמה נישאה למהגר לא חוקי, ורק אחרי שהם נישאו הוא זכה לגרין קארד. מלבד זאת כשהייתה בת שש עשרה שתי בנות דודות שלה נאנסו.

הסיפור המגולל כאן הוא בדיוני ופרי דמיונה של הסופרת אך אינו רחוק מהמציאות. "אדמה אמריקאית" פותח צוהר לעולם אחר שאנחנו לא מכירים ואף רחוק מאתנו.

הברירה היחידה שיש לאותם אנשים שחווים רצח ואלימות היא-לברוח ולא תמיד הם מגיעים ליעד, כי בדרך צפויים להם מפגשים עם שודדי דרכים, אנסים ומה לא?

אז מה יש לנו כאן?

לידיה היא בעלת חנות ספרים באקפולקו. נשואה לסבסטיאן העיתונאי. לשניהם בן בשם לוקה. החיים המשפחתיים מצוינים ומאושרים, עד שקליעים חודרים דרך חלון פתוח שלוקה עמד לידו, וכל זה קורה במהלך חגיגה משפחתית.

באירוע זה נרצחו 16 אנשים כולם ממשפחה אחת!

מי היה היעד?

סבסטיאן פרס דלגרו-בעלה של לידיה.

בשלט קרטון מסומן במרקר ירוק שהיורים הידקו לחזהו נכתב: "טודה מי פמיליה אסטה מוארטה פור מי קולפה." כל משפחתי מתה באשמתי. (עמוד 23)

מי עמד מאחורי הרצח המזעזע הזה? "חאווייר קרספו פואנטס". למה? מה גרם לו להפסיק את חייהם של 16 אנשים שגופותיהם מוטלות בחצר האחורית?

לידיה וחווייאר היו מיודדים לפני הטבח. הוא נהג לבקר בחנות הספרים שלה, ונוצר ביניהם קשר מיוחד למרות שבעלה סבסטיאן לא אהב את הקשר הזה.

בלית ברירה אחרת, וכדי להישאר בחיים לידיה אוספת את לוקה, ומצטרפת למהגרים והפליטים במטרה לחפש לעצמה ולבנה חיים חדשים בארצות הברית. הדרך לשם ארוכה. הם צועדים אלפי ק"מ, קופצים מגגות של רכבות, לנים במקומות מסוכנים ופוגשים שודדי דרכים, כשבכל זמן המנוסה לידיה בטוחה שהיא ובנה בסכנה מידית, ומשוכנעת שהקרטל בעקבותיה.

כל הספר מתרכז במסע של לידיה ולוקה שלמענו היא מוצאת הכוח.

האם לידיה ולוקה יצליחו להגיע לארץ המובטחת ולחופש?

אהבתי את לידיה ולוקה. במסע הם פוגשים אנשים שונים ומגוונים שבדיוק כמוהם ברחו מהרשע. לכל דמות יש את הסיפור שלה: האחיות היפיפיות, ילד הרחוב בן 11, נער שלא ברור אם הוא שייך לקרטל ועוקב אחרי לידיה, מבריח הגבולות ועוד.

הספר כתוב היטב, הוא קצבי, סוחף, מרגש, מעניין ומרתק. למרות זאת אני חושבת שניתן היה לקצרו וקיצורו לא היה פוגם במסר ובסיפור.

למרות שכל הספר עוסק במנוסה של לידיה ולוקה, הוא מעלה לתודעה את הפרונקל העולמי: "בעיית הפליטים בעולם".

תודעת העולם בנושא קיבלה כותרות בזמן כהונתו של דונלד טראמפ. הוא הקשה על הפליטים ומבקשי המקלט. טראמפ מנע משיירות המהגרים ממרכז אמריקה להגיע לארה"ב, אפילו באמצעות כוחות צבאים ובקיצוץ מכסת הפליטים שארה"ב תהיה מוכנה לקלוט.

זכות הפליטים קבוע בחוק הבינלאומי ומחובתה של כל מדינה לשקול את הבקשה, לקבוע אם מתאים להגדרת "פליט" ולתת מקלט לפליט.

הסערה הגדולה שקיבלה כותרות בכל העולם, כאשר טראמפ הכליל גם הפרדה של מהגרים חוקיים מילדיהם. על כך הוא נחשף לביקורת קשה מארגוני זכויות האדם, פוליטיקאים, דמוקרטים ורפובליקנים. אפילו מלניה יצאה נגד דעתו של בעלה ואמרה: "ארה"ב צריכה למשול עם הלב".

בשורה התחתונה: מסע על החופש.

אני לא הצלחתי להניח את הספר מידיי ובכל זמן פנוי שהיה לי ניגשתי אליו.

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על אדמה אמריקאית