ביקורת ספרותית על אקסיטציה מאת יונדב פרידמן
ספר מעולה

---

אתחיל ואומר שלא קל היה למצוא את אקסיטציה של יונדב פרידמן, כיאה ליצירה שהחדשנות והאחרות היא בלב לבה. הדרך הכי טובה עבורי לתאר את חווית הקריאה באקסיטציה היא אלבום שיש בו הרבה שכבות של כלי נשיפה, מיתר ואלקטרוני, כך שבהאזנה ראשונה את מוצאת את עצמך הלומה על ידי העושר, השפע והמורכבות של הדברים. אותי לפחות זה מבהיל בתחילה, ואני נוטה להאזין בהקשבות קטנות וזהירות. לאט-לאט אני מצליחה לגבש לעצמי איזשהו תמונה גדולה של האלבום, והוא מתחיל לגדול עלי, האזנה אחרי האזנה, עד שאני מרגישה שהאלבום הוא ממש עולם ומלואו וקשה לי לדמיין את חיי בלעדיו.

מה שנכון לניסיוני המוזיקלי נכון בעיני גם לאקסיטציה. כך שלאחר כמה וכמה קריאות שלו אני יכולה לומר שמדובר בקלות באחד מספרי השירה הכי רדיקלים שנתקלתי בהם בעברית. למה? כי זה ספר שלא תמצאו בו הדים לשירת ספרד, לביטניקים, לאבות ואמהות השירה העברית החדשה או אפילו לפסואה. התחושה היא שהספר הזה נכתב אלינו מתוך עולם מקביל, עם מסורת שירה אלטרנטיבית ועברית שהתפתחה אחרת, כך שצירופים שבספרי שירה אחרים היו מקבלים במה, הדגשה ובולטות, כמו "למורת מפצך", "בחירוף שופכה" או "כפוית סוללה", נחווים ועוברים אצל פרידמן כביטויים יום-יומיים ושגורים שאין מה להתעכב עליהם, וזה נכון גם לקווי עלילה שמתוארים כאן בכמה שורות והיו יכולים להפוך לסיפור קצר או נובלה בפני עצמם (כמו איבר מין שעוזב את בעליו כדי להשתכר במועדון חשפנות או התאהבותו ממש של חוקר כתבים תיאולוגיים עם ספר אותו הוא חוקר).

היו רגעים שבהם חשבתי שאקסיטציה היא פיוז'ן מרענן של ספרות חוכמה, כתיבת טבע ופוטוריזם, אך התוויות הללו חוטאות לכך שאקסיטציה מצליחה ליצור לעצמה כבידה משל עצמה. לא לחינם אקסיטציה קרויה אקסיטציה. ממה שקראתי אקסיטציה היא התהליך שבו מעוררים חלקיקים פיזיקליים (כמו אלקטרונים) לעלות מרמת הבסיס האנרגטית שלהם לרמה יותר גבוהה. וכך גם הספר הזה מתפקע מחיוניות, עודפות שכולה דיוק ורצון כביר לברוא עולם חדש ומוזר עם שפה, מקצב וצורה שהיא כולו שלו. בקיצור, ספר שירה אוונגרדי מומלץ מאוד לכל מי שרוצה ספרות עברית מהחלל החיצון.

» ביקורות נוספות של תמר\אלפסי
» ביקורות נוספות על אקסיטציה