ביקורת ספרותית על לימונוב - הספרייה של בבל # מאת עמנואל קארר
ספר מעולה

---

אינני חובבת ביוגרפיות, אפילו ניתן לומר שאני סובלת מביוגרפיות. לכן ניגשתי ללימונוב של עמנואל קארר בחשש רב, חשש שהתבדה די מהר ונעלם הרחק מאחורי ההנאה הגוברת מדף לדף. אני חושבת שהגדולה של קארר היא יכולתו לספר את חייו של אדוארד לימונוב כאילו היה דמות פון-קלייסטית שמצויה בתנועה מתמדת מפעולה לפעולה ומאי שביעות אחת לאחרת. קארר מציג לקוראים בצורה נהדרת כיצד לימונוב משתגר ממאורע למאורע על ידי העיקרון שלו שהוא אינו יכול לסבול להיות בינוני, קרתני ושני לאחרים, ואיך האינטואיציה הקיומית הזו של לימונוב מובילה אותו הרחק מילדותו בעיר סובייטית פרובינציאלית, אפרורית ומנוונת. אני חושבת שהדבר הנפלא שקארר מצליח לעשותו הוא שלא הרגשתי צורך ללכת ולבדוק איפה תיאוריו עומדים ביחס למציאות. אולי זה קשור לכך שלימונוב הוא לא דמות מפתח בהיסטוריה הפוליטית, אך אני מרגישה שזה קשור גם לכך שקארר כותב את חייו של לימונוב בצורה כזאת שהוא יכול להיות דמות ספרותית, בדויה לגמרי, כמיכאל קולהאס, אשר עלילותיה מעלות את השאלה האם ראייה חסרת חמלה של עצמך ככזה שנתון תמידית לשאלה האם אתה יותר, פחות או שווה לאחרים, היא הדרך לחיים של התגברות עצמית, תנועה הלאה והתפתחות, ולאן בקרה עוצמתית תחת השאלה הזו יכולה להובילה אותנו. אם לסכם, לימונוב הוא קריאה מרתקת גם (ואולי בייחוד) למי שאלרגים לז'אנר הביוגרפי.

» ביקורות נוספות של תמר\אלפסי
» ביקורות נוספות על לימונוב - הספרייה של בבל #