הוא קצר (יחסית), מרוכז מאוד, וכזה שאני שאבתי אותו בלגימה אחת ממושכת אף על פי שהוא כזה שמצריך הפוגה בין פסקה לפסקה, בשל הסמיכות שלו. ספר למיטיבי לכת הגדירו אותו. נכון, הוא כזה. הספר הזה הוא כמו כמו כוס אספרסו. גם האספרסו הוא קפה למיטיבי לכת. הוא לא קפה כזה כיפי ומפנק שאתה יכול לשבת אתו ולשתות בנעימים, עם תלולית קצף. אספרסו הוא צורך. הוא מטעין את הגוף באבחה אחת. הוא קטן ומרוכז, ומגיע במערומיו ללא שום תוספת לייפוי.
פיל וג'ורג' ברבנק הם אחים המנהלים את החווה המשפחתית במונטנה בשנות העשרים. פיל הוא הבכור. הוא בן ארבעים, ולכאורה הוא המוצלח מבין השניים. הוא יפה תואר, חברותי, סיים את לימודיו בהצטיינות, איש שיחה, בעל ידי זהב המפליאות לעשות כל מלאכה, ונגן בנג'ו מוצלח. ואילו אחיו ג'ורג' הצעיר ממנו בשנתיים, הוא כל מה שלא קיים באחיו פיל. הוא לא איש רעים, המילים לא באות לו בקלות, במפגשים עם אנשים הוא חושב מראש על נושאי שיחה לדבר עליהם. הוא מופנם, איטי יותר ולא חד מחשבה כאחיו.
אבל יש בין השניים חלוקת עבודה שעובדת טוב. פיל אחראי על כל העבודה היומיומית בחווה, ואילו ג'ורג' הוא זה שממונה על הכספים, וכל הקשור בניהול העניינים מחוץ לחווה. בנקים, ספקים, וכו'. תומס סוואג' מפליא לתאר את חיי החווה, את החיים במרחב מצומצם, הוא מכניס את הקורא אל תוך חיי היומיום המתנהלים במחזוריות ועבודה סיזיפית. האחים מתנהלים בשגרה יומיומית, מודעים כל אחד לחולשתו של האחר. ואז האיזון הזה מופר כשג'ורג' נושא לאישה את רוזי, שהתאלמנה מבעלה הרופא. יש לה בן מתבגר, וכששניהם מצטרפים לחווה, מסלול חייהם יקבל תפנית חדה ויסחרר את כולם.
הכתיבה של סוואג' לא מרבה במילים, היא רומזנית מאוד, וכל מילה שלו מוצאת את מקומה בדיוק רב, לא בלי להשאיר שובל של שריטות בליבו של הקורא. הוא מושך את הקורא כמו משקולת כבדת משקל הסוחבת אותך אט אט מטה, אל אפלה גדולה. כבר באמצע הספר ניחשתי את מה שסוואג' מגלה בסוף, וזו הנקודה בה הסיפור בבת אחת משיל מעליו את הקליפה האחרונה שנותרה וחושף ומבהיר את הכל.
אני חושבת שהספר מאוד מאוד הקדים את זמנו (יצא לאור לראשונה בשנת 1967),ואסור ,אבל באמת שאסור לוותר על אחרית הדבר! היא מביאה את התמצית של כל הסיפור, מעין אמ;לק , והיא שופכת אור ומבהירה הרבה מהדברים שנרמזו בעמימות מכוונת ובכתיבה משובחת.
זה ספר שאי אפשר להגיד עליו נהניתי במובן של fun,או ספר נהדר שהעביר לי את הזמן. אבל זה כן ספר שהוא כל כך טוב, כזה שמשאיר חותם לאורך זמן.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
