ביקורת ספרותית על מחול ואפר מאת איימי הרמון
ספר טוב

---

לא יצא לי עד כה לקרוא או לשמוע הרבה סיפורי מלחמת העולם השנייה שהתרחשו באיטליה, לא הרבה אודות יהודי פירנצה ורומא באותן השנים, גם על הקשר שלהם עם קהילת הקתולים וההתמודדות של אלו ושל אלו.
מה שכן ראיתי ושמעתי היה בעיקר במסגרת ביקורים באתרי ההנצחה ברומא ובפירנצה.

והנה בא "מחול ואפר" עם תמונת הכריכה העוצמתית והיפה מאוד ומביא את סיפורה של אווה (בת-שבע) רוזלי ודרכה את סיפורה של משפחה אחת מפירנצה, ואת קורותיו וגורלו של כל אחד מבני המשפחה, ואת סיפורה של הקהילה היהודית בפירנצה באותן השנים, ואת זו של הקהילה היהודית ברומא, ואת סיפורה של קהילת הנצרות הקתולית הדתית.

מאז ילדותה ולאורך שנותיה כתבה אווה יומן אישי, בו תיארה את חייה, בו הביאה את רגשותיה, ובו כתבה פרקי "וידוי אישי" קצרים.
פרקי הספר נפתחים ב"וידוי אישי" קצר מיומנה של אווה וממשיכים אל עומק הסיפור.

הספר מסודר וממוסגר -
הוא נפתח בקפיצה אחורה אל שנת 1929 בפרק הנותן רקע משפחתי מקדים,
הוא ננעל בקפיצה קדימה אל שנת 1955 בפרק שמספר את שרידי המשפחה לאחר שנות המלחמה.
בתוך המסגרת אנו מתמקדים בשנים 1938 - דצמבר 1944 בפרקים מרתקים שמתארים את מעשי הצבא הגרמני ברומא ובפירנצה. הכיבוש האכזרי. האינטראקציה בין הכובש הגרמני לתושבי הערים הללו כולם שבמצוקה. את מעשי הזוועה ותהליך השמדת רוב הקהילה היהודית בערים אלו.

זהו רומן היסטורי למעשה סיפור בדוי מעניין וכאוב וצבעוני שכן נצמד לעובדות ואירועי המציאות.
זהו סיפור משפחתי מרתק - קל מאוד לסמפט את הדמויות ולהזדהות איתן.

סיפור טוב כתבו כבר לפניי וביקרו אותו לא מעט, ועם זאת והסיבה העיקרית לכתיבת הביקורת הזו, היא שתי נקודות שהפריעו לי בו ממש:
* תיארתי כאן את מבנה הספר, אך לפני הפרק הראשון מובא פרק פתיחה (פרולוג) שנותן קפיצה אל ה-24 במרס 1944 וטומן בתוכו ספוילר. גדול ומיותר. לא הבנתי את הרעיון ומאוד מאוד חבל שהספוילר הזה שם. מומלץ לקוראי הספר, לדלג על דפי הפרולוג היישר אל הפרק הראשון, ולשוב אליו רק כאשר מגיעים במהלך הקריאה אל ה-24 במרס 1944.
* הסוף.. - תסיקו בעצמכם.

ועוד משפט לטובתו של "מחול ואפר", שכיחים הרומנים ההיסטוריים שמביאים מסגרת סיפור שפרקיו מדלגים לסירוגין בין ההווה לבין העבר, המבנה של "מחול ואפר" ידידותי יותר לקורא.

» ביקורות נוספות של אנוק
» ביקורות נוספות על מחול ואפר