ביקורת ספרותית על מחול ואפר מאת איימי הרמון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 במאי, 2019
ע"י meitalb


**ספוילר בסוף- יש אזהרה לפני**
"החיים הם כמו תו מתמשך - הם נמשכים ללא שינוי, ללא הקלה. אין הפסקה בצליל והקצב אינו נקטע. החיים נמשכים, ואנחנו חייבים ללמוד לשלוט בהם כדי שלא ישלטו בנו".
ספר שילווה אותי עוד הרבה זמן. סיימתי לקרוא אותו לפני יומיים ורק עכשיו אני מוצאת את המילים הנכונות לכתוב את הסקירה שלי עליו. אווה ואנג'לו יחד עם שאר הדמויות ועלילת הספר – עודם בראשי.

אווה, כנרת יהודיה צעירה, ואנג'לו – שעם חלוף השנים הפך להיות כומר, גדלים יחד כאחים(סביו של אנג'לו עובדים אצל אביה של אווה וגרים אצלו) ומתאהבים.
אנו פוגשים אותם ערב תחילת מלחמת העולם השנייה וחווים איתם את הסלמת המצב באיטליה ובפרט כלפי היהודים במדינה. בספר, הרמון משלבת עובדות הסטוריות על יהודי איטליה במלחמת העולם השנייה, אנו קוראים על הזוועות שנעשו שם יחד עם סיפורים של הצלת היהודים ע"י הותיקן והמנזרים באיטליה. ההתקדמות בתחילת הספר היא איטית ועד מהרה- אנו נקלעים לסיפור מותח במיוחד לאור העלילה הסוחפת והמרתקת.

סיפורה של אווה מספר את סיפור יהדות איטליה, שואת יהודי איטליה ואת סיפורי ההצלה המדהימים שלעתים בלתי נתפסים בעיניי – ע"י המנזרים והותיקן. כמה נזירות, כמרים, אנשים קתולים טובים סיכנו עצמם לטובת הצלת יהודים – שלא תמיד הכרו ברמה האישית אפילו.

במקרה – הספר הקודם שקראתי היה ביוגרפיה על ילדה פולניה שגם אותה הסתירו מנזרים וגם שם נחשפתי לסיפור הצלת יהודים ע"י מנזרים וזה פשוט מדהים בעיניי.
אמרה חזקה שאנג'לו אמר בספר ונחקק בזכרוני: ""...אני שואל את עצמי לפעמים מה היה קורה אילו כל מי שלא היתה לו ברירה היה בכל זאת בוחר. אילו כולנו היינו בוחרים לא לקחת חלק. לא להניח לאיש להכריח אותנו. לא לשאת נשק. לא להילחם באיש. מה היה קורה אז?"


3 דברים שהפריעו לי בספר – ***ספויילר בשלישי**:
1. העריכה של הספר. אני לא יודעת אם יצאו מהדורות נוספות, אני קראתי את המהדורה הראשונה כנראה – היו בה טעויות רבות, מילות קישור לא קשורות, כפילויות מילים ובגדול – לא נראה שנעשתה עבודת עריכה או הגהה כלל. תוך קריאה לא מקצועית(להנאתי ולא כחלק מעבודה) שמתי לב לכל אלו וזה מאוד צרם לי.
2. פרט לא מדוייק בנוגע למנהגי אבלות – נראה שתחקיר הסופרת בנושא מנהגים יהודיים לא היה יסודי או מדוייק או שהמידע שלי בנושא אינו נכון. א- מי שאינו בעל קרבה ראשונה למת, לא יושב שבעה בפועל. ב- אין מנהג או הלכה שלוקחים מהמת פיסה של בגד ולוקחים לעצמנו. רק אבלים קורעים לעצמם את החולצה ונשארים עימה במהלך השבעה.
3. ****זהירות ספויילר**** הספר כולו היה מאוד אותנטי ויפה אך הסוף הבהיר לי כי בסופו של דבר – מדובר בסופרת אמריקאית. סוף קיטשי ואמריקאי שאמנם משאיר טעם טוב, אבל קצת לא הגיוני בעליל ומעט מייפה את המציאות.

על אף 3 דברים אלו – העלילה עצמה מכסה על הפגמים והם בטלים בשישים. הספר מדהים ומומלץ מאוד!
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 6 ימים)
מסכימה עם דנה
דנה (לפני 6 ימים)
השורה התחתונה שהספר מקסים :)



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ