ביקורת ספרותית על מחול ואפר מאת איימי הרמון

---

אנג'לו ואווה גדלו ביחד בתור ילדים בפירנצה בתקופת השלטון הפאשיסטי של בניטו מוסוליני.
במשך השנים השניים התאהבו, אך אירועים אנטישמיים שונים מעצבים את חייהם לטוב ולרע ומשאירים את השנים התמימות של הילדות של אנג'לו ואווה מאחור.
נשיא איטליה, בניטו מוסוליני, חובר לקנצלר גרמניה, אדולף היטלר והשניים מחליטים לשתף פעולה יחדיו באמצעות ציר רומא-ברלין.

למרות שאנג'לו מאוהב באווה, הוא מחליט להפוך לכומר.

בשנת 1943 כשהגסטאפו כבר דופק בדלת ואווה היהודייה לא יודעת איפה להסתתר, היא מוצאת את עצמה אבודה ומיואשת, אין לה מושג
למי לפנות. היא מחליטה לפנות לאנג'לו שמסתיר אותה במנזר והשניים מתמודדים עם סכנות קיומיות שעלולות להשמיד אותם ואת שאר חברי קהילתה של אווה ובמקביל עולים וצפים הרגשות של אנג'לו ואווה, אחד כלפי השני, מהעבר.

כעת אנג'לו צריך להתמודד ולבחור באיזו דרך הוא רוצה ללכת : להמשיך לשרת את אלוהים ככומר או להיכנע לרגשותיו החזקים כלפי אווה.

הספר מרתק.
סיפורה של שואת יהדות איטליה וישנם עוד כמה סיפורי הצלה מדהימים שמסופרים דרך העיניים של אווה ואי אפשר להישאר אדיש לסיפורים האלה.
זה ספר שמהדהד לאורך זמן והוא ממש מלווה את הקורא גם אחרי שהספר נגמר.
שווה לקרוא.
לכל מי שאוהב רומנים היסטוריים- רוצו וקראו. לא תרצו להפסיק לקרוא כשהספר יהיה בידכם.

» ביקורות נוספות של רן הלר
» ביקורות נוספות על מחול ואפר