“התקציר כבש אותי. הביצוע הרבה פחות. כבר ניסיתי בעבר לקרוא ספר של איימי הרמון - "מה שיודעת הרוח"- לא הלך לי, נטשתי באמצע. התקציר הבטיח הבטחות אבל אני לא נשארתי עם הספר מספיק זמן כדי לראות אם הוא מצליח למלא אותן. פשוט כי לא התחברתי. גם פה, כשהגעתי לאמצע הספר החלטתי שנמאס לי, אני לא מתחברת לכתיבה של הסופרת, למריחות (הפלאשבקים לא היו מעניינים, והיו יותר מידי מהם), סגרתי את הספר בטריקה (כי בכל זאת הגע”

“"כנגד כל הסיכויים" בצירוף מקרים קראתי את הספר הנוכחי, במהלך הסופ"ש הצונן, והסקירה נכתבה ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה – 27 בינואר. (זהו התאריך שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום). איימי הרמון הקדישה את הספר "מחול ואפר" לרב נתן קאסוטו. כשפרסמו את חוקי הגזע באיטליה, על הרב נתן קאסוטו נאסר לעבוד במרפאה הציבורית כרופא, והותר לו "לפנים משורת הדין", להיווכח בניתוחים כרופא משקיף בלבד.”

“החוקים של מוזס/איימי הרמון The Law of Moses/Amy Harmon מאנגלית: עדי שניידר. שנת הוצאה לאור של המקור, 2014 הוצאה: א(ה)בות הוצאת ספרים בע"מ, 2018 361 עמ'. "את מסתובבת איתי כי את אוהבת להפר את החוקים – ואל תחשבי שאני לא יודע שלהורים שלך יש כמה חוקים בכל הנוגע אלינו..." (עמ' 87). האמת, כמעט נטשתי את הספר כבר בתחילתו, אבל אז המשכתי והתאהבתי. אהבתי מאוד את הדמות של מוזס, הנאבק בטירוף שיש ל”

“מי שרוצה לקרוא ספר המתאים לתקופה / לאווירה ממליצה על הספר זה. מזהירה שהספר עצוב, אך אין מה לעשות, אלה החיים. הספר מספר על חמישה בחורים מעיירה קטנה בפנסילבניה שיצאו לעירק בתקופת סדאם חוסיין. בארה"ב לא הייתה חובה לצאת למלחמה והספר מספר מה הוביל ילדים שהיו יכולים להמשיך בחייהם כרגיל לסכן את עצמם. לאחר מכן מסופר על קורותיהם בעירק (כמעט ואין תמונות מלחמה לא לדאוג, מסופר בעיקר על מה נסובו שיחותיהם בלילו”

“התקציר כבש אותי. הביצוע הרבה פחות. כבר ניסיתי בעבר לקרוא ספר של איימי הרמון - "מה שיודעת הרוח"- לא הלך לי, נטשתי באמצע. התקציר הבטיח הבטחות אבל אני לא נשארתי עם הספר מספיק זמן כדי לראות אם הוא מצליח למלא אותן. פשוט כי לא התחברתי. גם פה, כשהגעתי לאמצע הספר החלטתי שנמאס לי, אני לא מתחברת לכתיבה של הסופרת, למריחות (הפלאשבקים לא היו מעניינים, והיו יותר מידי מהם), סגרתי את הספר בטריקה (כי בכל זאת הגע”

“"כנגד כל הסיכויים" בצירוף מקרים קראתי את הספר הנוכחי, במהלך הסופ"ש הצונן, והסקירה נכתבה ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה – 27 בינואר. (זהו התאריך שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום). איימי הרמון הקדישה את הספר "מחול ואפר" לרב נתן קאסוטו. כשפרסמו את חוקי הגזע באיטליה, על הרב נתן קאסוטו נאסר לעבוד במרפאה הציבורית כרופא, והותר לו "לפנים משורת הדין", להיווכח בניתוחים כרופא משקיף בלבד.”

“החוקים של מוזס/איימי הרמון The Law of Moses/Amy Harmon מאנגלית: עדי שניידר. שנת הוצאה לאור של המקור, 2014 הוצאה: א(ה)בות הוצאת ספרים בע"מ, 2018 361 עמ'. "את מסתובבת איתי כי את אוהבת להפר את החוקים – ואל תחשבי שאני לא יודע שלהורים שלך יש כמה חוקים בכל הנוגע אלינו..." (עמ' 87). האמת, כמעט נטשתי את הספר כבר בתחילתו, אבל אז המשכתי והתאהבתי. אהבתי מאוד את הדמות של מוזס, הנאבק בטירוף שיש ל”

“מי שרוצה לקרוא ספר המתאים לתקופה / לאווירה ממליצה על הספר זה. מזהירה שהספר עצוב, אך אין מה לעשות, אלה החיים. הספר מספר על חמישה בחורים מעיירה קטנה בפנסילבניה שיצאו לעירק בתקופת סדאם חוסיין. בארה"ב לא הייתה חובה לצאת למלחמה והספר מספר מה הוביל ילדים שהיו יכולים להמשיך בחייהם כרגיל לסכן את עצמם. לאחר מכן מסופר על קורותיהם בעירק (כמעט ואין תמונות מלחמה לא לדאוג, מסופר בעיקר על מה נסובו שיחותיהם בלילו”