הביקורת נכתבה ביום שני, 26 במאי, 2014
ע"י נוריקוסאן
ע"י נוריקוסאן
עלילת הספר מתחילה בשנת 1944, ארצות הברית במלחמה ובחורים צעירים יוצאים להילחם. דווקא בארי קנטור, מצטיין בספורט ומשתוקק להתגייס ולצאת בשליחות ארצו לקרב, אינו מצליח להתקבל לצבא בגלל בעיות הראייה שלו. הוא מאוכזב ומבויש ומשקיע את כל מרצו בעבודתו כמדריך אחראי על מגרש ספורט בזמן החופשה. הוא דואג לבטיחות הילדים שמגיעים למגרש ומנסה למנוע מריבות וקטטות או מעשי בריונות.
בינתיים יש התפרצות של מחלת הפוליו. עדיין אין תרופה ויותר ויותר ילדים חולים בה. הורים מנסים להגן על ילדיהם בכל דרך, אך לא תמיד יודעים כיצד. מי שיכול להרשות לעצמו כלכלית מנסה להרחיק את ילדיו מהעיר החמה והמיוזעת למחנה נופש בהרים. שם, הם מאמינים, לא יהיו חשופים לסכנת המחלה. מסתבר שזה אינו נכון.
פרט לדמות הטראגית והנוגעת ללב של בארי אכול רגשות האשם, הספר מצליח להמחיש מאוד את חוסר האונים והפחד של הורים בתקופה שלפני מציאת החיסונים נגד הנגיף.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
עד עכשיו ספרתי 3 ספרים בשם הזה.
מעניין מה יש בנקמה הגורם להשראה...
|
|
נוריקוסאן
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
כן. ספר עצוב וקטן.
לא הספר שלו שנזכור במיוחד.
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
אני מבינה שהספר .. בינוני?
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת