הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 באוגוסט, 2020
ע"י ישי
ע"י ישי
טוב לב זה לאנשים חלשים, הכפיפות למוסכמות של חברה שפוחדת מעצמה ועל כן מחוקקת חוקים אותם היא מכנה דמוקרטיה ושמירה על החוק והסדר אבל היא מייצגת פלח קטן מהאוכלוסייה ואילו ניתן הכוח בידי הרוב אז הרוב היה בוחר באלימות, ברוע כי נותן כוח ובראש ובראשונה זה נותן תחושה טובה.
מי קבע שלהיות טוב זה הדבר הנכון ולהיות רע זה הדבר הנורא? ואולי להיות טוב זה המעשה הלא נכון ולהיות רע זה הדבר הנכון?
עלילת הספר מתרחשת בלונדון המטונפת והאפילה במחצית המאה ה- 19; דמות אלימה ומעוררת חלחלה תופסת את תשומת ליבו של עורך דין לונדוני מכובד בשם מר אטרסון ובניסיונותיו לעלות על עקבותיו של אותו טיפוס מפוקפק ששמו הוא מר הייד, מגיע אטרסון לפטרונו של אותו טיפוס, רופא מכובד בשם ד"ר ג'קיל שהוא גם חברו הקרוב וגם לקוחו של מר אטרסון. במהלך חקירתו מגלה נחשף אטרסון לתהליך נפשי ופיסי מפתיע ומרתיע שבבסיסו הוא המאבק בין הטוב לרע.
אמנם מדובר בספר לא ארוך במיוחד וכמות הדמויות המרכזיות, שסביבן נעה העלילה המרכזית, ניתנת לספירה על כף יד אחת אבל מדובר ברעיון מקורי ועל כן, בניגוד לשאר ספרי הפנטזיה הממוחזרים והמרהיבים וצבעוניים ככל שיהיו ויהללו וילחככו סביבם פנכות כיד הדמיון - עדיין הם שעתוק אחד של השני, לעומת 'המקרה המוזר של..' שנחשב בעיני כאחד מיצירות המופת של ספרות המתח ותורת הנסתר בגלל היסוד המקורי שטמון בו.
'המקרה המוזר..' נכלל לדעתי בקבוצת ספרי מסתורין אשר כותביהם השפיעו אחד על השני ויצרו זאנר שלם של מסתורין, מתח ובלשות: כבר כתבתי בעבר כיצד 'פרנקשטיין' של מרי שלי השפיע ישירות על כתיבת 'דרקולה' של בראם סטוקר ועל אף שלא מצאתי זיקה ישירה בין 'המקרה המוזר..' של סטיבנסון לספרים אחרים, אני מניח שזה הגיוני שסטיבנסון הכיר את ספרים אלו וכתיבתו ובפרט הדיון הפילוסופי המתארך בין גיבורי הספר וגינוני החברות שמאפיינים גם את שאר הספרים ניכרים בספר זה.
בודאות אני מזהה באמנות קולנועית וטלויזיונית ואפילו ספרותית השפעה של ספר זה על ספרות מאוחרת כמו של של ארתור קונאן דוייל וגיבורו שרלוק הולמס; לא אחת נטען שרוצח הפרוצות גייק המרטש הושפע מד"ר ג'קיל ומר הייד והיו כאלו שחיפשו הקשר בסיפור ואף מצאו באותה פסקה בה מר הייד כותב כיצד שוטט לילה אחד שעות במרכבה סגורה הקשר לשיטת פעולתו של גק. אני זוכר שבאחד הסרטים ההוליוודים שנעשו על שרלוק הולמוס נבנתה העלילה סביב גק המרטש ונטען שהוא סובל מתסמונת ד"ר ג'קיל ומר הייד...
מסורת ענפה התפתחה סביב הדמות שנויה במחלוקת של ד"ר ג'קיל ומר הייד; לא רק התפתחות בספרות, הקומיקס ובקולנוע אלא גם בדפוסי התנהגויות של אנשים. התנהגויות חריגות ואלימות לא צפויות בקרב אנשים מתוארים על ידי אנשי מקצוע כתסמונת ג'קיל והייד, מאד פופולרי בקרב עיתונאים כשהם באים לסקר מקרי אלימות והתעללות מצד אנשים שלא היית מצפה מהם (כמו גננת מתעללת?!) להשתמש במונח ג'קיל והייד כהסבר פסיכולוגי להתנהגות אלימה לא מובנת בקרב אנשים שלא ציפית מהם.
אגדת פאוסט מודרנית.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
shila1973
(לפני 5 שנים)
מאוד אהבתי את הסיפור
וגם את חוות דעתך המנומקת. אכן, כיום, השימוש בג׳קיל והייד יכול להוות תירוץ לאנשים שלכאורה נראים תמימים אך זה העניין; אף פעם לא יוצא לנו לחזות ״בבפנוכו״ שלהם, רק אולי לאחר מעשה וגם, זה בלתי נתפס |
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים)
סקירה מעניינת. יש ספר - ''פסיכופת אמריקאי'' ומדבר יופי על עניין ההליכה בתלם והבחירה ברוע, רק שהאיש ''הרע'' פטריק בייטמן לא מכוער.
|
|
|
ישי
(לפני 5 שנים)
קצת פספסתי בביקורת מתוך רצון לא לחשוף את התפנית בעלילה למי שלא קרה את הספר, אבל הרעיון הפילוסופי שבבסיסו של הספר הוא שהאדם הטוב שנראה מכובד וגם מבוגר הוא חלש גופנית ומוסרית לעומת האדם הרע שאמנם מראהו החיצוני מעורר בעתה בלב מי שרואה אותו, אבל הוא צעיר, הוא חזק נפשית ובריאותית, ובעיקר מרגיש טוב עם מעשיו ללא ספקות וייסורי מצפון.
|
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים)
מרתק, תודה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים)
ביקורת מעניינת מאד.
נראה לי שבמאה ה-19 היה דיון רב בנושא הטוב והרע. לאו דווקא אלה שאנחנו מגדירים ככה, והספר הזה הוא ניסיון להלביש בדמות את הטוב והרע והמלחמה ביניהם. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
