ביקורת ספרותית על חוות החיות - מהדורה חדשה מאת ג'ורג' אורוול
ספר טוב

---

*** ייתכנו ספוילרים ***

סאטירה הדנה בשאלות של חופש, עבודה, שיוויון ויושר אישי ורעיוני. כל הדמויות הראשיות מורכבות מבעלי חיים שונים המוכרים לנו בתור אלו המאכלסים חוות ומשקים ברחבי העולם. בסיפור הזה כל החיות הללו מתגוררות בחוותו של מר ג'ונס - איש לא נעים. ממש לקראת סוף חייו, החזיר המיור (מייג'ור) הזקן מגיע למעין ''הארה'' ואומר לחיות שבני האדם נצלנים ואין להם כוונות טובות בעבורן - על פי התיאור שהוא מוסר, החיות מזכירות עבדים שאפשר להעביד אותם ולהפשיל את עורם, הם מצידם מקבלים רק את הנחוץ להם פשוט כדי לא למות ברעב ולהמשיך לעבוד ולהכניס רווחים לג'ונס וחוגי מקורביו. מייג'ור מציב בפניהן חזון ומציין את העובדות הללו ואז כולם פוצחים בשירה. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר אבל החזון נישאר ובסוף רוקם גידים ועצמות - המרד נערך וג'ונס מגורש מהחווה, החיות לוקחות פיקוד על גורלן ועבודות תחזוקת החווה נופלות על כתפיהן.

בין החיות, החזירים הם הכי משכילים והם לוקחים את מושכות ההנהגה ומנסחים 7 דברות המשקפות אחווה וסדר בין בעלי החיים - כמו למשל ש: אסור לשתות אלכוהול ולישון על מיטה כמו שבני האדם נוהגים לעשות. לאט לאט העניינים מסתבכים וכדי לא לגלות עוד יותר, רק אגיד שכוח הוא גם עניין משחית...הציטוט המוכר ''כל החיות שוות, אבל כמה מהן שוות יותר מאחרות'' משקף את העניין.

הדימוי של העורב ''מוזס'' הוא שלילי - הקורא יכול לראות שלאורוול היה קצת קטע עם יהודים, הוא מתאר את העורב בתור ''מרגל ורכלן, אבל היה גם דברן פיקח'' (עמ' 18) - בקיצור מוזס היה שנוא כי הוא מספר בדיות ולא עובד, משתף פעולה של ג'ונס והדיכוי. אם להתעלם מהערות הרעילות והדקות הללו, הספר הוא טוב. ספר טוב, קצר ולמען האמת גם מדכא. הספר יכול להיות משעשע גם ללא הכוונות הפוליטיות והחברתיות העומדות מאחורי כתיבתו, קיימות הרבה סאטירות כאלו והעניין קצת התמצה בעבורי. משעשע ורציני באותה הנשימה - מומלץ.

» ביקורות נוספות של אָמוֹן
» ביקורות נוספות על חוות החיות - מהדורה חדשה