ביקורת ספרותית על חוות החיות - מהדורה חדשה מאת ג'ורג' אורוול
ספר מעולה

---

בשנים האחרונות אני חוזר מדי פעם לקרוא כל מיני קלאסיקות שקראתי בעבר. מעניין אותי לבחון האם הן עומדות במבחן הזמן (והרי אין ליצירות מכל סוג שהוא מבחן טוב מזה) ומה יש בהן שבעבר כשקראתי אותן לראשונה, הן כל כך השפיעו עלי. כך חזרתי השבוע אל חוות החיות של אורוול.

אורוול מבקר בספרו את ההשפעה המשחיתה שיש לעמדות הכח על האוחז בהן וכן את שבריריותם של האידיאלים, ממש כמו שאמר פעם אחד מהאחים מארקס: "אלו הם העקרונות שלי ואם הם אינם נראים לך, אז יש לי גם אחרים."

אורוול מספר לנו מה קורה כאשר בעלי הכח נותנים עדיפות לאינטרסים שלהם, וכנראה שלא במקרה הוא בחר בחזירים לייצג את בעלי הכח והשררה. כנראה שלמייג'ור (החזיר) הזקן היה באמת חזון על חברה אוטופית, אך כשהחזירים צוברים עוד ועוד כח, אין דבר המבדיל אותם מבני האדם אשר את שליטתם בחווה הם תיעבו.

אורוול מזהיר אותנו בספרו מפני נאמנות עיוורת. לצורך כך הוא מגייס את דמותו של בוקסר אשר משכנע את עצמו כי עליו לעבוד קשה יותר וכי נפוליאון (עוד חזיר בעל תכונות של מנהיג) תמיד צודק.

סקווילר הצווחן הוא אמן המניפולציה. בנאומיו הוא מסלף את העובדות ומצדיק את ניצול הכח והמעמד של החזירים. כך החזירים והכלבים הופכים לאליטה השלטת, בעוד ששאר החיות ממשיכות לעמול בתנאים גרועים מאשר בעבר. אורוול מדגיש את הטבע המחזורי של הדיכוי, שבו מעמד שליט אחד רק מוחלף באחר. לא יכולתי שלא להיזכר בספרו הנפלא של הרולד רובינס "ההרפתקנים" אשר גם עוסק בדיוק בנושא הזה.

עוד נושא חשוב בו עוסק אורוול הוא חשיבותם של החינוך וההשכלה ככלים המסייעים להשתחרר מדיכוי וכפיפות למי שאינו ראוי להנהיג: יכולת הקריאה והכתיבה של החזירים היא זו שהעניקה להם יתרון מובהק על פני שאר החיות, שנשארו בבורותם ונאלצו לציית לחזירים.

למרות שהדברים נכתבו לפני למעלה מ-80 שנה, הם נראים לי עתה רלוונטים לפחות כשם שהיו בעת כתיבתם, כי הרי טבע האדם לא ממש השתנה עם הזמן. ומכיוון שכך, כל אחד יכול כמובן לקחת את הדברים האלו לכל כוון שהוא ולכל אנלוגיה שהיא.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על חוות החיות - מהדורה חדשה