ביקורת ספרותית על תגידי שאת שלי - מותחן פסיכולוגי מאת אליזבת נורבק
ספר טוב

---

לב של אמא תמיד יודע,
לב של אמא אף פעם לא משקר
לב של אמא לעולם לא מתנחם על אובדן.

שלוש נשים, האחת איבדה, השניה מצאה והשלישית עדיין מחפשת.

סטלה פסיכוטרפיסטית נשואה באושר ואם לבן, איבדה בנעוריה את בתה אליס, היא היתה אם צעירה נשואה ואם לבת קטנה בת שנה וקצת, הם יצאו לנופש ליד הים ושם אליס נעלמה כאילו האדמה בלעה אותה.
לאחר זמן מה וחקירת האירוע נקבע כי אליס שהושארה ללא השגחה כנראה טבעה.
סטלה שקעה בצערה ואף הושפזה אבל לרגע לא הפסיקה להאמין ולטעון אליס בחיים.

איזבל, בחורה צעירה הגיעה לקליניקה של סטלה לטיפול, היא איבדה את אביה לאחרונה, הקשר עם אימה לא טוב, היא שקועה בצער עמוק.
ברגע שסטלה ראתה את איזבל היא משוכנעת כי הינה אליס בתה, ליבה אמר זאת. סטלה עושה הכל להוכיח כי איזבל היא היא אליס בתה האובדת ותוך כדי מאבדת כמעט את עולמה וחייה.

קריסטין אימה של איזבל, אישה לא פשוטה עובדת סיעוד שנעה בין קצהו של טירוף זה או אחר, גידלה את איזבל צמוד אליה, לא אישרה לה להיות בקשרי חברות, לא לצאת לטיולים, לא להחליט בעצמה, מגוננת יתר על המידה.

שלושת הנשים המבינות כי חייהן קשורות אחת אל השניה בקשרי טירוף, גורל, פשע ותקוה עד הפיצוץ הבלתי נמנע, סטלה נלחמת כמו לביאה על האמת שלה מול כל העולם.
כי לב של אמא תמיד יודע.
ואני תהיתי למה לא לעשות בדיקת דם פשוטה לגילוי ה DNA להוכחת קשר גנטי.

ספר מתח פסיכולוגי מדהים, קולח, מטריף ומהנה.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על תגידי שאת שלי - מותחן פסיכולוגי