ביקורת ספרותית על זמן שאול מאת עמליה רוזנבלום
ספר מעולה

---

לאחר סיום קריאת, ספר שאני מתפעם ממנו רבות, אני מעונין לקרוא ספר שהציפיות שלי ממנו לא יהיו גבוהות. אני מחליף ספרים בספריה, שואל שלושה או חמישה ספרים וקורא אותם אחד לאחר השני ולא במקביל. אני יוצא להשאלה בספריה כאשר אני מוכן אם רשימת ספרים שאני מעוניין לקרוא. הספר הנוכחי היה לי בבית וייעדתי את הקריאה בו בדיוק למקרה כזה שארצה מעט לפוג מהספרות היפה.

נהנתי מאוד לקרוא את הספר "זמן שאול".

הסיפור בספר הינו על סופר והתמודדותו עם אתגר התהילה שנחל בעבר, רצונו ופועלו לשמר אותה בהווה. הספר אינו קצר ומתמקד בדמות הראשית, אין עלילות משנה ושאר הדמויות מוצגות מתוך הקשר לדמות הראשית, כלומר הסיפור אינו מתפזר, כתוב טוב, ועל אף אורכו כל כ"שני עמודים" העלילה מתקדמת אף כדי יצירת מתח לצפוי.
הספר יצא לאור השנה, אולם זמן הסיפור מתמקד בתקופה של מספר חודשים מיום אסון התאומים בניו יורק בספטמבר 2001 בנוסף מוזכר הפיגוע במלון בנתניה בליל הסדר. תחנות זמן אלה אינם משפיעים על תוכן הסיפור, אולי אני מפספס את כוונת הסופרת לתחום את הסיפור בתקופה זאת. לי הזכיר הספר את הספר זוכה פרס ספיר "הבית אשר נחרב" של ראובן נמדר, שעלילתו דנה גם בדמות של מרצה/סופר והתמודדותו עם בגרותו, הבית אשר נחרב מסתיים ביום אסון התאומים. אני נהנתי יותר מקריאת "זמן שאול".
שם הספר נבחר באופן מצוין ומייצג את תוכן הספר נאמנה כמו כן התמונה שנבחרה לכריכת הספר. כל הכבוד לסופרת ולכל אלה שעזרו ביציאת יצירתה לאור.
קראו ותהנו.

» ביקורות נוספות של moshef
» ביקורות נוספות על זמן שאול