ביקורת ספרותית על הסיפור שאינו נגמר מאת מיכאל אנדה
ספר מעולה

---

ספר קסום המצליח בד בבד להיות עלילתי, הרפתקני ומותח, וגם לעסוק בשאלות מהותיות מטאספרותיות על מהות חוויית הקריאה. נראה כי כל קריאה של טקסט אחרי "הסיפור שאינו נגמר" מחוללת באופן מודע ושאינו מודע את השאלה באיזה אופן קוראת אני את הטקסט בשונה מקורא אחר.
תיאוריות פוסט קולניאליות, פמיניסטיות ואחרות יוכלו לבחון את הסוגיה בהקשריהן, כגון: כיצד העובדה שאדם לבן קורא את הספר משפיע על קריאתו בשונה מאישה שחורה, וכיו"ב. שאלות אלו אולי תורמות להבנה החברתית, אך פחות, לטעמי, להנאת הקריאה. מאידך, שאלות כמו כיצד היסטוריית החיים הפרטית שלי, הייחודית, בכל זאת נחווית כאילו סופרה אחד לאחד על ידי סופר זר שמעודי לא פגשתי, ועם זאת הצליח ליצור בי הזדהות טוטאלית עם גיבורו - היא שאלה מרתקת, הנשארת בעינה לעולם. שאלה זו היא היא "הסיפור שאינו נגמר".

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על הסיפור שאינו נגמר