ביקורת ספרותית על הסיפור שאינו נגמר מאת מיכאל אנדה
ספר מעולה

---

"מי אתה, הנושא את סמל הקיסרית הילדותית ואינך יודע, שלפנטסיה אין גבולות?"

*

(הקדמה מיותרת)
איך הסיפריה שלי מסודרת? שאלה חשובה. או שלא כל כך. אל תתנו לזה להטעות אתכם. יכול להיות שאני משקרת. או שלא. אני אתן לכם להרהר בזה.
*הרהורים*
אז איך באמת היא מסודרת? אז כל העניין הוא שהיא לא מסודרת. יש ארבעה מדפים בספריה שלי. אין שום סדר מסוים בספריה שלי, מלבד שספרי סדרות מקובצים ביחד והספרים של הספריה עוד מבית ספר יסודי מקובצים גם ביחד (מה אני אעשה ספרים מכיתה ג' לעולם לא חוזרים לסיפריה), ספרים שלא קראתי עוד גם באיזשהו צד, ומדף אחד שמוקדש כולו לספרים אהובים. איזה ספרים יש שם?
למען האמת, אני לא חובבת גדולה של ספרי פנטזיה. אני מעדיפה רומנים או מדע בדיוני. ובכל זאת הצליחו סדרת הארי פוטר, יצורים יפיפים, החאים לב ארי ובת העשן והעצם (שעוד שנוי במחלוקת) להסתנן לשם. מדע בדיוני? סדרת משחקי הרעב, החור שברעש, אשתו של הנוסע בזמן. רומנים? אליפים, אני פחדן אני, קדרים באים, קיץ אחד ביחד (וספר ההמשך שלו), מבחן קבלה (אם רק היה אצלי), השד מכיתה ז' (כנ"ל, או שאולי זה בלשות?) איה הגי'נג'ית (אלוהים יודע איפה שמתי אותו) הנערים מרחוב פאל (אהמלהחזירליבהקדם)וסידרת האסופית. מבלשות יש לי את כל כרכי שרלוק הולמס וכלבם של בני בסקרוויל. עוד ספרים היו נכנסים לרשימה, אם רק היה לי את כולם אצלי בבית. לספר הזה מגיע הכבוד להיכנס.
(סוף ההקדמה)
מתי קראתי את הספר לראשונה? טוב, התשובה היא פשוטה. בכיתה ד', ולפי מה שאני זוכרת, גם הצלחתי לסיים אותו או לפחות את החצי הראשון ועוד קצת מהשני. אלוהים יודע איך עשיתי את זה. האמת שקראתי אז הרבה ספרים טובים. מצא את המטמון או משהו כזה. אני חושבת שאז קראתי יותר מעכשיו. אין זמן אין זמן!!!
שנה שעברה, ראיתי אותו בשבוע הספר, ונזכרתי שכבר קראתי אותו. והאמת? בשבוע הספר לא מצאתי אף ספר אחר. אז לקחתי אותו.
ואז קראתי את כל החצי הראשון.
ואז הזנחתי אותו.
ולפני חודש ראיתי את הסרט (שדווקא נחמד).
ואתמול קראתי אותו מההתחלה ועד הסוף.
*
הספר הזה לא מתאים לכל אחד. ובתור אחת שלא ממש אוהבת פנטזיה, הוא כן התאים לי.
אני לא אשקר, הספר עמוס באין סוף אירועים ומלא מלא תיאורים, יותר מידי מאורעות וקשה לעקוב. אבל העלילה מקסימה, הדמויות שובות, ואין מה לעשות- הוא פשוט ספר טוב.
הספר מחולקת לשני חצאים. ועוקב (ואני לא אחת שכותבת תקצירים לספרים אז תקראו את זה!) אחרי סבטיאן, ילד שמן ונמוך, יותם מאם ומנודה בחברת בני גילו, ואהבתו נתונה לספרים. הספר פותח בכניסתו של סבטיאן לחנות ספרים בסערה, בורח מבני כיתתו שרודפים אחריו. לאחר שיחה קצרה עם מוכר הספרים הוא רואה ספר ('הסיפור שאינו נגמר') שקורץ לו, ויודע שהמוכר לא יתן לו לקנות את הספר או להשאיל אותו ולכן בוחר לגנוב אותו שזה בשיחת טלפון.
סבטיאן מתחיל לקרוא בספר בעליית הגג שבבית ספרו. נגלה לפניו עולם חדש של פנטסיה. הוא קורא בספר העוקב אחרי הגיבור אטריו, שבשליחות הקיסרית הילדותית יצא להציל את ארצו מה,כלום' המאיים עליה.
בשלב מסויים, סיפורו של אטריו ובסטיאן נפגשים.

איך הייתי??

*
הספר יכול להיות מייגע ומעייף, אבל הוא יכול להיות גם כיפי ומעניין, זה תלוי מאוד בסבלנות של מי שקורא אותו. אני מודה שאהבתי את החצי הראשון יותר מאשר השני. לא בהבדל גדול, אבל עדיין. הוא היה יותר הרפתקני, אהבתי יותר את הגיבור ובגלל נהניתי לקרוא עליו. החצי השני, לעומת זאת, עוקב אחר מסעו של בסטיאן. הוא גם מעניין מאוד, אבל שם קשה שלא לדלג על דפים פה ושם וקצת יורת קשה להתרכז. בכל זאת גם הוא מצויין.
את הספר קראתי וגמרתי ביום אחד, הייתי צריכה גם עקשנות בשבילי- אבל זה השתלם. לספר הזה יש קסם מיוחד, שלא כולם יגלו אותו.



"אתה כותב כל מה שקורה". אמרה.
"כל מה שאני כותב, קורה."

(:

» ביקורות נוספות של אריאל
» ביקורות נוספות על הסיפור שאינו נגמר