ביקורת ספרותית על תשרין מאת איימן סיכסק

---

אני אוהב לקרוא פרוזה של סופרים וסופרות מכל העולם, בעיקר קריאת מקור מהארץ, אני מחפש בפרוזה את הסיפור עם ההקשר למציאות הקיומית של המקום והזמן.
זהו הסופר השלישי הערבי ישראלי ו/או ערבי פלשטינאי שקראתי בעת האחרונה. קראתי את הספר "להתראות עכו" של עלע חליחל המספר על עכו בתקופת נסיונות הכיבוש על ידי נפוליאון, ואת "חוצות זתוניא" של עודה בשאראת המספר על מתמודד לראשות העיר / הכפר - שני ספרים מומלצים מאוד לקריאה מהנה. כעת קראתי ספר זה "תשרין" של איימן סיכסק בו מסופר על בני זוג ערבים והשפעת המשפחה משני הצדדים על יחסיהם. ספר לכשעצמו מהנה לקריאה.
שלושת הסופרים לעיל שולטים ברזי השפה העברית. להפתעתי (או לא), איני מוצא בספרים אלה את הנרטיב הערבי באופן מובהק, כמו ברבים מסופרי ארצנו את הנרטיב הישראלי את הנפש ההומיה לציון, תלאות העם היהודי והצורך בשמירת המולדת.
הייתי מעונין למצוא התייחסות לנרטיב הערבי, כדוגמת הסדרה הנערים שלנו שאחד משלושת יוצריה הינו ערבי. האם קיימים ספרי פרוזה הכתובים בעברית או מתורגמים מערבית לעברית של סופרים ערבים ישראלים ו/או ערבים פלסטינאים?

» ביקורות נוספות של moshef
» ביקורות נוספות על תשרין