ביקורת ספרותית על המעידה מאת הרמן קוך
ספר לא משהו

---

מישהו, לא חשוב מאיזו עדה (אבל נגיד שהוא הולנדי) הלך ברחוב אקראי מרוצף באבנים משתלבות (אבל נגיד שהוא רחוב הולנדי). הוא הלך והלך והלך והלך והלך עד שנתקל באבן לא כל כך משתלבת ומעד.



הרמן קוך, יקירי, אהובי, משוש חיי וגיבור ילדותי השנייה, כתב ספרים מצויינים אבל בספר הזה הוא נכשל. נפל. מעד.
אם קוך נתן לספר את שמו רק בסיום הכתיבה אז הוא ידע למה. ואם קוך החליט על שם הספר בתחילת הכתיבה אז היה לו חזון למועד.
ובכל זאת, עבורי זה ספר שובר שיאים.
קוך הותיר אותי חסרת מילים לא מהסיבות הנכונות ולכן זו גם הקצרה שלי אי פעם וגם הציון הנמוך לקוך אי פעם.


עונש הודי לסופר הולנדי

1. Ik zal nooit een boek schrijven als ik niets heb om over te schrijven
2. Ik zal nooit een boek schrijven als ik niets heb om over te schrijven
.
.
.
.
.
499. Ik zal nooit een boek schrijven als ik niets heb om over te schrijven
500. Ik zal nooit een boek schrijven als ik niets heb om over te schrijven


בעצם זה קל מדי. נראה אותו בהינדי. גם הינדית הולך. אבל מועד.

अगर मेरे पास लिखने के लिए कुछ नहीं है तो मैं कभी किताब नहीं लिखूंगा

» ביקורות נוספות של שונרא החתול
» ביקורות נוספות על המעידה