ביקורת ספרותית על שתהיי לי הסכין מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

אני לא מרבה לכתוב ביקורות, למעשה זו תהיה הראשונה שלי באתר הזה. אבל אם יש ספר שראוי שאכתוב עליו, אין ספק שמדובר בספר הזה.

את ''שתהיי לי הסכין'' קראתי לפני כארבע שנים, וחזרתי אליו שוב בימים אלו.
בזמנו, הספר הזה טילטל את חיי לחלוטין. ממש כך. קראתי אותו בתקופה מאד מוזרה בחיי, והמילים של דויד גרוסמן חילחלו לי עמוק אל תוך הנפש.
לא הצלחתי להפסיק לקרוא ולהתרגש ולהתפעל מהאינטימיות היפה והממכרת שתוארה לאורך הספר.

הדרך שבה הצליח, באמצעות ההתכתבות של מרים ויאיר, לתאר את כל מנעד הרגשות ועולמם הפנימי הקסום של שני זרים שמצליחים להגיע לרמת חיבור כה עמוקה,
ללא להיפגש כלל-רק בעזרת המילים, פשוט הקסימה אותי. כמה כוח יש למילה כתובה. כמה קסום ודאי היה לקבל מכתבים שכאלה בעידן של היום, לצערי נולדתי קצת מאוחר מדי.

בעקבות הקריאה של הספר- כל הרעיון המפתה הזה, והפשוט לכאורה- שבלתת לאדם זר לחלוטין פתח אל כל הסודות הכי כמוסים, להצליח לעמוד מול אדם זר ולהיפתח אליו, להיות " קלוף אפידרמיס''- ממש דיבר אליי.
בהשראת הספר אפילו חיפשתי לעצמי מין יאיר משלי, שיהיה לי לסכין, שעליו אוכל לאמר בעצמי ''איתו זבתי אמת''.
ואכן, בעקבות ההתכתבויות האלו שלי איתו, ובהשארת ההתכתבויות המתוארות בספר-גיליתי הרבה גם על עצמי.
כמו שיאיר כתב למרים:"לגלות לאדם על עצמו דבר מה שאיננו יודע - זו מתנת אהבה גדולה. הכי גדולה."
והכל באמת התחיל עבורי בספר הזה.

כישרונו הבלתי רגיל של גרוסמן בא לידי ביטוי לאורך הספר גם ברגעים קטנים ופשוטים.
סיטואציות יומיומיות מקבלות ערך מוסף כל כך מיוחד באמצעות המילים שלו, ולדוגמה אסיים בציטוט חביב שנשאר איתי הרבה אחרי שסיימתי לקרוא:

"את בטח זוכרת את הפלא הזה כשילד מתחיל לתת שמות לדברים. ובכל זאת, בכל פעם שהוא למד מילה חדשה, מילה שהיא גם קצת 'שלהם', של כולם, אפילו המילה הראשונה שלו, מילה יפה כמו 'אור', הלב שלי גם נחמץ קצת באפס קצהו, כי חשבתי – מי יודע מה הוא מאבד ברגע זה, וכמה אינסוף סוגים של זוהר הוא הרגיש וראה וטעם והריח, לפני שדחס את כולם לתוך התיבה הקטנה 'אור', עם הריש הזו בקצה, כמו מתג כיבוי."

לסיכום, בהחלט מדובר בספר האהוב עליי.

מומלץ בחום ובאהבה רבה.

» ביקורות נוספות של Maya Si
» ביקורות נוספות על שתהיי לי הסכין