ביקורת ספרותית על שתהיי לי הסכין מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בספטמבר, 2018
ע"י גחלילית


העיניים כבר מזמן לא שמחות, וידיי מחבקות את גופי... ואיפה אתה- יאיר, שתבחין, שתראה, שתבין?
"יאיר שלי" בוא והתגלה בפניי... תחושת הבדידות לא מיטיבה איתי, והשקט- הוא הורג לאט...
התחושות שהיו, ששכנו בי לפני הקריאה,
הציפיות, ההרגשות, החלומות על האהבה...
היו ואינן עוד...
כאילו שנפרס מול עיניי עולם חדש, עולם שבו האהבה היא עצומה מכפי שאפשר לדמיין....
שהרגשות בו עולים על גדותיהם...
ואיך לחזור להסתפק באהבה הנורמטיבית, איך לא ליפול אל תוך הטירוף?
הרי הספר, הוא השאיר בי צלקת. ואולי... אולי לא צלקת, אלא סימני מתיחה?
סימנים שכבר לא אוכל להסתיר, שנחרטו על גופי, שקרעו את עורי מבפנים, מהר מדי, ללא כל אזהרה...
שיראו, לכל מי שיעז להתקרב, שגדלתי. שבגרתי.
ומי מעז להיכנס אל אינטימיות דחוסה כל כך, לאפשר לספר, או אולי לשתי דמויות להיות "הסכין שבה אני נובר בתוכי",
להרשות להן לנבור ולנבור ולהגיע למעמקי הנפש, לקלף שכבה ועוד שכבה?
אני העזתי, והיטלטלתי והזדעזעתי לעתים, וגם אהבתי וחשקתי, והלכתי שבי אחריו...
"ולא הבנתי הרבה, לא הבנתי כלום בעצם, רק שזה יפה מהכיל, שזה פשוט שואג מרוב חיים וקורא לי בשמי." (עמ' 98. העברתי את הכתוב מגוף שלישי לראשון...)
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
מצטרפת למחמאות. טרם קראתי.
שומעים את ההתפעמות עד כאן.
כרמלה (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
את כותבת נפלא.
תודה גחלילית.
אתל (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
כל סקירה שלך היא שירה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ