הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 בפברואר, 2020
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
כשא' ואני עברנו לגור יחד אחרי משהו כמו 8 חודשי היכרות, הוא הביא איתו את הספרים שלו. לא שהוא קורא, א', אבל הוא כנראה חשב שזה משהו שצריך שיהיה לך וא' הוא קונפורמיסט אדוק, ככה שלא היתה לו ברירה. הרמן הסה, גרוסמן, קונדרה וז'ורז' אמאדו, זה היה פחות או יותר כל המבחר ועד היום הם עומדים בין הספרים שלי, את רובם לא קראתי אבל עדיין משעשע אותי לפתוח אותם ולמצוא בעמוד הראשון, בדפוס, לא בכתב, את הכיתוב: מספרי א. ס., אולי מפני שהוא חשש מזה שמישהו יקח ולא יחזיר לו אותם. פייר, לא נראה לי שהפטנט הזה עובד.
כבר הרבה שנים לא קראתי ספר של אמאדו וזה משהו להצטער עליו כי אהבה כל כך גדולה לאנשים ולפשטות, כזאת שאין בה אפילו לא גרם אחד של ביקורת כלפי תרבות ואמונות, שמכבדת דרבוקות ומזוזות וחתולים שחורים לא פחות ולא יותר ממוצרט ושפינוזה, זה לא דבר מאד שכיח, בטח לא כאן ועכשיו, ואצל אמאדו האהבה הזאת היא מידבקת כי הוא מספר ככה שאת קצת מצטערת על זה שאת לא יכולה פשוט לשבת באיזה בר ולשמוע את זה, יד ראשונה, מסביב חברים, וזה שרובם גנבים, זונות או סרסורים זה לא מזיז לך, הרי אלה חברים, אנשים שיהיו מוכנים למות בשבילך, לא כי יצא להם משהו מזה, סתם, כי הם חברים שלך וזה מה שחברים עושים.
זה כאילו דילוג מעל לכותרות ותיאור של היומיום ושל הדברים הקטנים, ככה שגם בזמן שמישהו גונב או מסרסר אפשר לראות את הדאגות או הפחדים או האהבות שלו ואפשר לחבב או לשנוא אותו, לא חשוב, אבל לא מפני שהוא גנב אלא מפני שמכירים את כל היתר.
אמאדו מספר סיפורים ומצייר ציורים ובפלטה שלו יש אלף צבעים וזה כיף, קודם כל כיף, רק אחר כך את מבינה שבמקומות שהוא מספר לך עליהם לא היית מעזה להסתובב, לא לבד ולא ביחד, ובבר ההוא, זה שרצית לשבת בו ולשמוע מיד ראשונה, אשה שהיתה מתהלכת לבד לא היתה יכולה להגיע לשום מקום. עם הזמן את גם קצת כועסת, על המיזוגניות ועל האידאליזציה, שכן, את מבינה אותה ויש לזה מקום, בטח בעולם שבו אנשים כאלה הם לגמרי שקופים כל עוד הם לא שמים לאף אחד רגל, אבל אפשר היה להגזים עם זה קצת פחות.
אם זה היה קצר יותר זה באמת היה מושלם, אבל הגיע הרגע שבו זה קצת נמאס והתחלתי לדלג ואז הפסקתי לקרוא. אז כן, נהניתי מאד ואחר כך השתעממתי מאד. לפעמים, כמו בעוד לא מעט עניינים בחיים, פשוט צריך לדעת מתי להפסיק.
31 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעניינת
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חן חן, עמית לנדאו.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, פואנטה. משתדלת.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction. הוא בטח ישמח לקבל את המחמאה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, אתל. צודקת.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
עמיחי, תודה רבה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, חני.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, yaelhar. למזלנו אלה רק ספרים כך שאפשר להפסיק באופן חד צדדי בלי שמישהו ייעלב מזה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, סנטו, גם על כל ההמלצות. שניים מתוכם קראתי מזמן ואהבתי. אנסה את השאר.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
קראתי לפני הרבה שנים ואהבתי.
|
|
|
עמית לנדאו
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מקסימה!
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חייכת אותי עם הקדמת א.ק.ס. פקטור :)
וגם את כל היתר נהניתי מאד לקרוא, ובשורה תחתונה - לא השתעממתי בכלל. תבואי יותר. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
כתבת מאוד מעניין.
חתיכת אוסף איכותי יש לא. יחסית למישהו שלא קורא.
|
|
|
אתל
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה נהדרת.
קשה למצוא איזון בין אהבה לאדם באשר הוא אדם לבין הראיה המפוכחת שבדרך כלל גוררת מרירות. |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
יפה כתבת.
תודה. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חשוב לשבת בבר כזה ולשמוע סיפורים כאלו כי גם הם חלק מהחיים.
כתבת נפלא.
נדמה לי שהיה אצלי על המדף, פישפשתי ולא התחברתי. אנסה לעלעל בו שוב אולי המטמון בו יחשף. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תיארת באופן מדוייק את הספרות שכותב אמאדו. (שגם אני אוהבת, חלקית)
כייף וטרחנות וסימן ההיכר - לא יודע מתי די כבר... |
|
|
משה
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אחד הסופרים האהובים עליי. הספר הזה הוא לא מהטובים שלו. תנסי את ים המוות, דונה פלור, טייטה וטוקאיה גרנדי.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
לא הולך לי עם אמאדו ואני לא מצטער על כך. דונה פלור ועוד אחד היו
משעממים.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ניסיתי לקרוא בעבר ספרים של אמאדו ולא התחברתי
.
יכול להיות ש"דונה פלור ושני בעליה" יהיה מוצלח יותר. |
31 הקוראים שאהבו את הביקורת
