ביקורת ספרותית על מר מ' היקר מאת הרמן קוך
ספר טוב

---

סיימתי את הספר הזה חצי שעה לפני תום השנה, רק כדאי שמבחינה ספרותית היא תסתיים בטוב. הרמן קוך בעיניי אחד הסופרים שלא מאכזבים וגם בספר הזה שלכאורה מתפזר קצת יותר מדי, מתפתל ונכרך בעצמו, מסתדר בסוף בצורה ומרתק אותך, אך משאיר אותך עם המון שאלות וקצוות פתוחים.

שני קווי עלילה לסיפור שרצים זה לצד זה, זה בתוך זה וזה לפני זה: שכן שמתבונן באובססיביות בסופר מ. הקשיש שכוכבו דועך, וחבורת נערים בתיכון אי שם בשנות השבעים שעוברים חווית התבגרות לא קלה.

כל הסיפורים מובאים בגוף ראשון וזה תמיד יוצר מין קירבה והזדהות עם הדמות, גם אם היא לא תמיד ראויה להזדהות. הסיפור הראשון מראה לנו את עליבותו של הסופר דרך העיניים של המציצן. הסופר, מלא בחשיבות העצמית חי חיים משעממים ותקוע עמוק בעבר על אף שנשוי לאישה צעירה ומלאת חיים ואב לילדה צעירה. הסיפור השני מספר את סיפורם של לאורה היפה, הרמן המוזר ומורה להיסטוריה שמסתבך ברומן אסור. שני הסיפורים קשורים האחד בשני ולאט לאט מתגלים פרטים נוספים על כל הדמויות. הסיפור מתעתע ותהפוכות במוח הקורא לא פוסקות ולא מצליחות להחליט מי הרע ומי הטוב, מי מוסרי ומי השקרן, מי ראוי לרחמים ומי לגינוי. שאלות המוסר עולות וצפות התשובה חמקמקה.

אני חושבת שמי שסובל מריבוי דמויות, מעלילה מפוזרת וקצוות פרומים לא בטוח שיהנה מהספר. כל השאר - רוצו לקרוא!

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על מר מ' היקר