ביקורת ספרותית על רומן מאת מיכל קובזמן
ספר טוב

---

כמה נפלא! כמה מרענן ובכמה שמחה מתמלא לבי כאשר אני נתקלת בספר ביכורים הכתוב היטב.
זה כלל לא מובן מאליו, תבינו והרי בישראל כל שני וחמישי יוצא ספר חדש ולאחר שקראתי את הכתבה המזעזעת (והחשובה) בוויאנט:
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5611330,00.html
שמתארת את מהלך העניינים בתחום המו״לות ואת העובדה שכותבים רבים פונים לתחום המימון העצמי, ציבור הקוראים הוא זה שמשלם את המחיר בקוראו תכנים שלא עברו עריכה מהודקת, עלילות בינוניות ודמויות חסרות נפח. והנה, ״רומן״ של מיכל קובזמן מפתיע בבשלותו ומהנה בקריאתו
מתאר דמויות מורכבות בעלות חשקים ורצונות וגורם לקורא הממוצע החצי פולני (אני, במקרה זה) למצמץ בשפתיים ולהיות גאה משל בתי התקבלה לקורס טיס.
איה פוגשת את מיקי בקורס לכתיבה יוצרת ומתפתח ביניהם קשר מסוים.
עברם של השניים צף ועולה בהמשך הסיפור ואנו למדים עד כמה מכביד הוא ומשנה בהדרגה את ההווה האישי שלהם.
קובזמן פותחת בפנינו צוהר לרגשותיהם הפנימיים הצפים ועולים בכל זמן נתון והתוצאה מרתקת משום שהיא מזכירה במהותה את רצף המחשבות שעובר על כל אדם ממוצע בשעות הערות ולקראת השינה.
זה אולי נשמע משמים וחסר תוחלת אך כשיש סודות ורצונות חבויים, אנו מעוניינים להאזין להם, לקוראם או אפילו לשמוח או להיעצב עבורם.
קצת כמו הסרט: ״להיות ג׳ון מלקוביץ'״ אשר מאפשר לשחקנים בתסריט ולצופים בבית להיות חלק מתודעתו של השחקן, להיכנס למוחו ולו לזמן קצר ולחוות את ניסיון חייו כך גם ברומן, אנו מתרשמים ממעשיהן של הדמויות ומאפשרים לעצמנו לחלק להן רשמים ומחמאות.
היוצרת שבעצמה השתתפה בקורס כתיבה של מנחה המתפקד גם כסופר פופולארי השכילה להביא מטעמים מבית היוצר ולא שכחה גם לכבד אותנו.
מאוד נהניתי מהאנקדוטות שברובן אכן היו רלוונטיות והתרשמתי כיצד שילבה אותן בסיפורה ללא שמץ של לעג וסרקזם.
תלמידה טובה, אין ספק! אולי אפילו מצטיינת אך כאישה ריאליסטית עד כדי כאב (אני תמיד מכינה את עצמי לרע מכל וככזאת, קוראת ספרות ״הקרובה לאדמה״, לעיתים גם מחתרתית – מתחת לאדמה) הסיום קצת צרם ולא היה ריאלי בעיני.
לדוגמא: גברים יהיו לעולם גברים בעיני והביטוי המעודן: כשהזרג עומד – השכל בישבן הינו בהחלט בר-ישום.
נשים שתמיד היו מתוסבכות לא יהפכו לפתע לנמרות וישנו חברבורותיהן.
קומפליקציות שבתוכן לא נפתרות עם הגיל או הזמן, הן מקסימום מתמתנות אבל השריטה תמיד תהיה נוכחת או התעלה, תלוי בחומרת התסביך הנפשי.
לסיכום: ספר מהנה, קולח עם טיפל׳ה חריגות אבל נסלח לה, בכל זאת רומן ביכורים.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על רומן