ביקורת ספרותית על השתיין מאת הנס פאלאדה
ספר מעולה

---

לא היה לי קל להתחבר לספר בהתחלה, בכלל לא. לקח לי קרוב ל3 שנים לסיים את הספר. תמיד הייתי מנסה וחוזרת, קוראת את הפרק הראשון וסוגרת את הספר.
עכשיו, אני לא וותרנית במיוחד לא שמדובר בספרים. והתעקשתי לחזור ולנסות עד שיום כיפור אחד ממש לפני השחרור הגיע.
מדובר באמת ביצירת מופת מבחינתי, אולי אחד הספרים שנכנסו לי הכי עמוק ללב. משהו בכתיבה הכנה והכל כך ברוטלית כלי עצמו שרט לי את כל דפנות הלב.
מצד אחד היה קשה להתחבר לדמות *ספוילר* שתיין שזורק את כל הטוב שהיה לו בחיים וצופה בהרס שנשאר. מצד שני כולנו יכולים להתחבר לייאוש הצועק מכל עמוד ובמיוחד, אולי רק בשבילי, לחוסר אונים שהוא מבטא מול ה"מחלה" שלו. הרי זה קל להאשים את הצרות שלנו על גורם אחר חוץ מאת עצמנו. הסוף היה ממש טרגי עבורי, בתור אחת ששונאת סופים עצובים ממש שמחתי שהוא היה כזה הוא היה הכאפה האחרונה הלא מתנצלת של הסופר.
תעשו לעצמכם טובה, אם אתם מתכננים לקרוא את הספר עדיף לבוא מוכנים מראש עם מנת סרוטונין טובה.
או איזה דרינק על בסיס שנאפס טוב ;)

» ביקורות נוספות של valavala
» ביקורות נוספות על השתיין