ביקורת ספרותית על אשת הסנדלר - פרוזה # מאת אדריאנה טריג'יאני
ספר בסדר

---

כשמתחילים לקרוא את הספר בייחוד לאור הכותרת והעטיפה היפה, מצפים לאיזו אגדה/עלילה רצינית. הדבר האחרון שאתה חושב עליו זה ספר מהגרים של המאה הקודמת בארה"ב. זה מסוג הספרים שהקשר בין העטיפה לספר ממש מקרי. לכן מומלץ להתעלם מהעטיפה ולזרום לתוך הספר.
הספר אמנם כתוב בצורה יפה ועלילה קולחת אבל משום מה אין בכלל מתח. לי זה היה נראה שהסוף די ידוע מההתחלה.
גם כפי שאמרו לפניי. ההתקדמות של הגיבורה בעבודות השונות זה כ"כ שקוף ואפילו משעמם. היה ראוי לקצר בתיאור הזה.
מצד שני לחשוב שצ'ירו לא רצה אותה כל פעם כי היה לו אלטרנטיבה אחרת די הורס את האמון באהבה האמיתית שלו כלפיה. זה גם די שובר את כל הרומנטיקה שמצפים בספר, אחרי הכל, ומרחיק את האמפתיה לגיבור.
גם בספר הזה אפשר ורצוי לקצר הרבה עמודים שבסוף לא תורמים לעלילה ממש. מאידך, תיאורי הנוף של ההר מקסימים ואותנטיים למדי – אותם הייתי מוכן לקרוא שוב ושוב.

» ביקורות נוספות של רמי כהן
» ביקורות נוספות על אשת הסנדלר - פרוזה #