ביקורת ספרותית על ממערב לירח מאת מיכל שלו
בזבוז של זמן

---

מתכון למכירת ספר כשהמכירות יורדות:
ראשית נמצא שם מפוצץ שימשוך את העין. בינו לבין העלילה המרכזית אין ממש קשר אבל הצלחנו.
נכניס רומנטיקה זולה בין הגיבורים שידועה מראש במי הגיבור יתאהב. אם אפשר לדחוף את עלילת ההתאהבות בתוך חו"ל (ארה"ב) אז ברור שכן.
נכניס סיפורים של תקופות שונות בהיסטוריה שלא קשורות לכלום כדי שלפחות קורא אחד שאולי אוהב את התקופה הזאת, יקבל הזדהות עם מה שהוא קורא. אם לא הזדהות אז לפחות יאמר אה כן מוכר לי התקופה הזאת משיעורי היסטוריה או תוכנית היסטוריה שראיתי. המוכר תמיד עדיף ומכניס פנים מהלא מוכר.
לבסוף אם אפשר להכניס אלמנטים מספרים קודמים (מהספר "רחמים") כמו קרקס , אונס וכדומה עד כדי מצב שבו אתה מרגיש שכבר קראת את זה - אז נכניס אותם בצורה של העתקה גרידא.
נוסיף ריבוי סיפורים קטנים ועודף פרטים על דמויות משניות שלא תורמים לכלום כדי לנפח את הסיפור. זה ממש כמו לדחוף עלי בייבי בתחתית הסלט כדי שיחשבו שהסלט ענק.
לבסוף נכניס את השואה איכשהו. זה כמו החמאה ששמים בכל מאכל שתמיד תיתן טעם ערב.
מה שקיבלת זה ארוחה תפלה עם עלילה ידועה מראש.
גם פה יש הסברים על עובדות ידועות מההיסטוריה לקורא בדיוק כמו בספרים קודמים. היה רצוי מאוד לתת יותר הרחבה והסבר מקצועי על המוסיקה. אחרי הכל גיבור הספר הוא פסנתן. לפעמים העובדות ההיסטוריות כתובות כביכול מפי הדמות בצורה רחוקה מאוד משיחה ויותר נשמע כאילו קוראים ספר היסטוריה ולא רומן היסטורי.
הסיפור עם הצונמי ממש לא קשורה לעלילה . זה שקוף שהסופרת רצתה להקדיש לזוהר אלוני ז״ל את הספר ואז דחפה את זה. זה מוזיל מאוד מרמת העלילה שגם כך לא נוסקת כ"כ מבחינת מורכבתה והעניין שהיא תורמת לקורא. היה יותר פשוט להקדיש את הספר בעמוד הראשון.
לסיכום אם קראת ספר אחד של מיכל שלו ולא בא לך לחטוף דה ז'ה ווה , אפשר לדלג על הספר.

» ביקורות נוספות של רמי כהן
» ביקורות נוספות על ממערב לירח