ביקורת ספרותית על אשת הסנדלר - פרוזה # מאת אדריאנה טריג'יאני
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 1 באפריל, 2024
ע"י Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)


"שמחה מהולה בעצב"
הספר מגולל את קורותיה של משפחת לצארי, ובמיוחד הוא מדבר על שני ילדים בשם צירו ואדוארדו, שילדותם הייתה מאוד קשה, אביהם שעבד ככורה מת במכרה לפני לידתם, יתרה מזאת, מאז מות אביהם אמם התמודדה עם הרבה קשיים בעיקר כספיים, ובריאותה התחילה אט אט להידרדר, ולא יכלה לגדל ולפרנס את בניה, לפיכך גמלה החלטה בליבה להעבירם למנזר ושהנזירות יהיו אחראיות עליהם, המעבר הזה לחיים חדשים על אף היותו קשה ומטלטל, הוא סיפק להם כלים חשובים בהתמודדות עם אנשים מגוונים, ועיצב את אישיותם.
חשוב לציין, שלקח הרבה זמן עד שהצליחו להתאקלם לחיים החדשים.
ביום מן הימים, הוא נפגש בנערה בשם אנצה והקשר ביניהם מתהדק מפגישתם הראשונה, אולם בעקבות ההתנכלויות הממושכות של כומר המנזר צירו נאלץ בעל כורחו, לעבור לארצות הברית באוניה מבלי להודיע לאנצה, ונהיה סנדלר ידוע ומוכשר מאוד, ואחיו החליט להיות כומר באיטליה ולהתנזר כאן למעשה דרכיהם נפרדות.
כעבור כמה שנים, אנצה גם מהגרת לארצות הברית והם נפגשים שוב באופן מקרי, הוא מתוודה בפניה שאינו יכול לחיות בלעדיה ושהוא אוהב אותה עד מאוד, ומחליטים להתחתן.
אך ברבות השנים מתגלה אצלו סרטן שהתפשט בכל גופו, וסכות(פרוגנוזת) ההחלמה הייתה די נמוכה, והוא נפטר כעבור זמן קצר, מה שמטלטל ומעציב מאוד את אנצה.
אך היא נחושה להמשיך את חייה ולהתגבר על הכאב והעצב בשביל בנה אנטוניו, על אף שבעלה צירו היה חרוט בזיכרונה, וכל דבר מזכיר לה אותו.
הערה: חשוב לי לציין, לא הזכרתי את כל האירועים בתקציר הזה ההתייחסות הייתה לאירועים המרכזיים והחשובים לדידי.
" הספר הזה הוא בדיוק כמו החיים ישנם רגעים מאושרים ומרנינים, אולם יש רגעים עצובים ומצערים"
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ