ביקורת ספרותית על אשת הסנדלר - פרוזה # מאת אדריאנה טריג'יאני
ספר טוב

---

יש רגע קצר בין אדר לניסן-שהטבע צוהל בכל פה-הוא שופע חיים-שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

האמנם? רומן היסטורי (1945-1905) המשתרע על פני כל אותן השנים ומלווה שתי משפחות כשברקע לכל האורך תיאור יופיים של נופים קסומים דרך עונות השנה המתחלפות.
הרומן מתאר את חייהם של אנצ'ה אותה נערה איטלקייה פשוטה ומקסימה מהאלפים, שבאופן אכזרי גורלה לוקח ממנה פעם אחר פעם את כל אשר ניתן לה ותמיד, תמיד אחרי האביב, אותו האביב הקצר הנעים המלבלב והמתחדש - כל שניתן לה, ניתן לה ותיכף נלקח – זה היה גורלה...
ושל צ'ירו הנער האיטלקי הפשוט והאמיץ מהאלפים, שבאופן אכזרי גורלו לוקח ממנו פעם אחר פעם את כל שניתן לו ותמיד, תמיד אחרי האביב, אותו האביב הקצר הנעים והפורח בהתחדשות - כל שניתן לו, ניתן לו ותיכף נקלח – זה היה גורלו...

נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות-אך עוד רגע ייבּול ויצהיב-כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב!

תיאורי היתמות וההאובדן – אובדן של כמעט הכול בית וסביבה אנושית וארץ וחברים ומשפחה... והרעב והמלחמה והמחלה אבל גם השמחה ומידת האופטימיות המחוייכת והתקווה ומוסיקת האופרה שמלווה - עד שעם תום האביב הקצר המקסים והמלבלב האחרון... בהיותו בן 35 חולה וגדוש במורפיום נלקחו לו לצ'ירו חייו ונלקח הוא לאנצ'ה – רק ניתן לה ותיכף נלקח...

קצר וחטוף ושובר את הלב-לחשוב שהוא תכף ידעך-מבטו רק נפקח-אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לה ותכף נלקח.

והאביב - האביב המתואר בספר לכל אורכו כל כך נעים כל כך יפה ומקסים ומזמין וקצר – רק להיות בו ולא יותר – רק שלא ייגמר – קצר הוא כל כך האביב.

רומן היסטורי שעובר דרך האלפים האיטלקיים, ניו יורק ומיניסוטה ומגיע גם אל צרפת של מלחה"ע הראשונה וחולף בחטף על פני מלחה"ע השנייה (לא בטוח שיש הצמדות מדוייקת לעובדות ההיסטוריות ובטח לא מידע רב (הדגש אינו על מידע ועובדות אלא על הפן האנושי, התרבותי)), עובר דרך חיי הכפר לחיי העיר דרך ההתפתחות התעשייתית ועד לעולם האופרה ולעולם התרבות הנבנה והמתפתח (יש לציין שהחלק האחרון (1935-1045) – לטעמי - נמרח מאוד וגובל בקיטש סכריני).

סוחף ורגיש ויפה ומתאים... לימי הסתיו הקרירים ולמצב רוח סגרירי.

https://youtu.be/bjOqqJcJ15U

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על אשת הסנדלר - פרוזה #