ביקורת ספרותית על חיים קטנים מאת האניה ינגיהארה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 באוקטובר, 2019
ע"י זה שאין לנקוב בשמו







תסתכלו רגע על הכריכה. כמה סבל יש בה, כמה סבל היא משדרת.
תמונה אחת שווה אלף מילים? לא, לא, לא, כאן זה לא המיקרה. התמונה הזו שבכריכה, היא כלום לעומת אלף המילים שיש בספר. אם יש סבל בכריכה, אז יש פי אלף יותר סבל במילים שבספר.

תסתכלו רגע על שם הספר. חיים קטנים.
חיים קטנים? אם ככה, הספר הזה הוא גדול מהחיים!

זהו סיפור על ארבעה חברים טובים שחיים חיים טובים ביחד, אבל לאחד מהם, ג'וד, יש סוד מהעבר, זיכרון טראומטי שכל הזמן מחזיר אותו אחורנית ולא מניח לו.
כמה סבל הוא עבר בחייו, בתור ילד קטן ותמים. ילד קטן שהתבגר והפך לגבר מצולק, תרתי משמע.
כעסתי. כעסתי על הגורל ועל חוסר המזל שהבחור החף מפשע הזה נקלע אליו. כעסתי, גם על ג'וד עצמו, שלא ידע להתמודד בצורה טובה עם הסבל שלו, ורק פגע בעצמו שוב ושוב, ובכך הוא גרם להתרבותן ולהתחזקותן של הצלקות, הפיזיות והנפשיות כאחד, שמעטרות את גופו ואת נפשו.
התרגשתי מהאנשים הטובים שבכל זאת יצא לג'וד להיתקל בהם. אנשים שניסו לעזור, באמת שניסו, אבל לא תמיד הצליחו.
נהניתי מהספר, עם כל הסבל ורגעי האור המעטים שבו, כמו איזה מזוכיסט ששואב סיפוק והנאה מגרימת כאב לעצמו. נהניתי מכתיבתו המופתית, שמצליחה לתאר היטב ובפירוט רב, סיפור חיים רחב היקף.

בקיצור, סבל מופת...
36 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
העיקר השתכנעה ועד פסח היא תקרא.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
misskipod - אין בעד מה, ותודה לך. קריאה נעימה.

רונדנית - וואו, שמח שהצלחתי לשכנע, אפילו יותר ממחשבות!!! תודה רבה, זה מאוד מחמיא לי, עשית את הבחירה הנכונה! חחח המשפט עם הפולנייה טוב ממש
רונדנית (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אם מחשבות מנסה לשכנע אותי להתחיל ולקרוא את ספר הסבל הזה ואני משום מה מרחיקה אותו ממני, אתה הצלחת לשכנע אותי סופית עם הסקירה המופתית הזו
שאת הסבל הזה אני מוכרחה אצלי, נו טויב אני פולניה, בלי לסבול זה לא הולך.

בהחלט קודם מקומו
Misskipod (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
הספר קיים בתצורה דיגיטלית באתר 'עברית'והם טוענים שיש להם אותו גם כמודפס.
תודה על הסקירה, גם אצלי הוא ברשימה העתידית, נראה...
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אזל בחנויות תשכחו ממנו.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מסכים, אפרתי. ולא זכור לי שכתבת עליו ביקורת...
אפרתי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
הספר מצוין, ממש ענק. יש לו כמה מגרעות מאוד בולטות, אבל הן אפילו לא גורעות מאיכותו.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
נתי ק - בעיניי היא אומנותית ואסתטית, אבל כל אחד ודעתו. בסופו של דבר, מה שהכי חשוב זה הספר ולא הכריכה. אז מומלץ מאוד.

אדמה - מעניין אותי למה הם בכו מהספר? גם אני למדתי אותו אבל הוא לא היה קשה במיוחד או משהו כזה... ומקווה בשבילך שיבואו עליך ימים מאושרים ושמחים במהרה אמן
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
זשל"ב, בתיכון חייבו אותנו לקרוא לבגרות את הספר הכי טרגי 'אנטיגונה'. הספר גרם להמון תיכוניסטים לבכי ולא בגלל איכותו. מאז אני שומע את קולות המקהלה שמזהירים אותי מטרגדיות. זה נשמע כמו ספר שמתאים למזוכיסטים מתקדמים 2. אני לא פנוי רגשית כרגע, אחכה לימים שמחים יותר.
נתי ק. (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
הכריכה מאוד לא מזמינה, אבל הספר מסקרן
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אה סליחה, חשבתי שהמילה אדמה זה מלשון נקבה, אז הנחתי שגם המשתמש זה נקבה. אתקן, תודה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אדמה זה גבר...(-:
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אדמה - אין באדמה! (מה את אומרת על משחק המילים שלי, הא?)
ותודה גם לך.

ולמה לשמור לימים שמחים? דווקא עדיף לקרוא בימים עצובים, כי אז אתה תתעודד כשתקרא על צרות גרועות יותר של אחרים, ותבין עד כמה סך הכל אתה בר מזל... תחשוב על זה
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה זשל"ב, אצטרך לשמור לימים שמחים מאוד.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מסכים איתך לגבי ההתחלה. הביקורות וההתלהבות ממנו גרמו לי להמשיך ולא לעזוב, וטוב שכך.
תודה לך, אני בא והולך. כיף לבוא לכאן מדי פעם.
dina (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
זה ספר של פעם בחיים. הסבלנות משתלמת. ההתחלה שלו קצת מקרטעת, אבל ברגע שהוא תופס תאוצה הוא רץ והוא פשוט... וואו!
ואתה זשל"ב- איפה נעלמת? כיף לקרוא אותך.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
חיפושית - גם בעיניי ההגדרה פח לא מתאימה. אבל כל אחד והדיעה שלו, אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב ואפשר גם להיות איפשהו באמצע כמוך.
ותודה.

שופי ינשופי - קראתי את הסקירה שלך.
חיפושית (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אני לא חושבת כמו שופי ינשופי שהספר 'פח', אבל גם לא יצאתי ממנו בהתלהבות יתרה.

אישית הקריאה לא גרמה לי להנאה כמו לך, אבל ביקורת יפה כתבת.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
שופי ינשופי, מעריך את זה שלמרות שלא התחברת לספר, כן אהבת את הסקירה שכתבתי.
את הביקורת שלך אקרא מאוחר יותר לעומק.
שופי ינשופי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אחלה ביקורת לספר פח. בעצם בגודל שלו, מכולה.
הנה מה שכתבתי עליו:
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=109532
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אולי לא תחרות, אבל זה בהישג יד. אז לא לקרוא, ועוד ספר שבו והעונג איננו כלה?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אוקיי הבנתי

חחח זאת לא תחרות
לי יניני (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
זשלב מספיק לי שאני קוראת כמה סקירות של אנשים שאני סומכת עליהם כדי להבין שהוא חשוב. לי יקח זמן להגיע אליו
חני תשיג אותי
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
חני כבר נשאבה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, לי!
איך את יודעת אבל שהספר חשוב אם לא קראת אותו?

בכל מקרה, מחכה לסקירה של חני ושלך עליו...
לי יניני (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
סקירה נהדרת לספר חשוב....גם אצלי הוא בתוכניות הקריאה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אה, חשבתי תקציר של הציורים שעל הכריכה, ולא הבנתי איך אפשר לתקצר תמונות שעל כריכות.
עכשיו כשהבהרת אני לא מבין איך לא קלטתי למה אתה מתכוון, כי זה נראה כזה ברור
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
הכריכה האחורית. זה לא היה מובן?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
כן, אני יודע את זה.

אבל מה זה תקציר של הכריכות?
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
הצילום בכריכה זהה לזה בחו''ל. מי שקורא את התקציר של הכריכות של הספריה החדשה, מנחם פרי כבר מגלה הכל.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה - נכון, אבל זה נראה כאילו היא משדרת סבל. בכל אופן, תודה על המידע הזה, אני בכלל חשבתי שהציור בכריכה היה רעיון של הסופרת. וזאת מכיוון שיש קטע בספר, שבו אחד מבני החבורה מצלם אנשים ואז מצייר אותם, אז חשבתי שהתמונה בכריכה היא בעצם ג'וד שצולם ואז צוייר. גם מתוארת שם בספר, הבעת פניו של ג'וד בצילום, והתיאור שבספר תואם למה שרואים בכריכה.
בכל מקרה, לדעתי זה נראה יותר כאילו האיש בתמונה סובל, מאשר חווה אורגזמה...

מחשבות - זה מגביר את העיניין לאנשים אחרים, לי זה מפריע כי אני לא אוהב לשמוע ספויילרים. אני יוצא מנקודת הנחה שהספר מעניין כי התקציר שלו מעניין ושהביקורות עליו טובות. וזה מה שעושה לי את החשק לקרוא. אני לא צריך יותר מדי פרטים מתוך העלילה.
אבל כל אחד ודעתו.
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
קראתי מאמר בהארץ על כך שהיחשפות לספוילרים אינה דבר רע כל כך, להוציא ספרי מתח. זה מגביר את העניין.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
סתם פרט קטן ושולי שאני אניח כאן, בעניין הכריכה:
זהו צילום של פיטר הוג'אר (Peter Hujar) משנת 1969, הוא נקרא Orgasmic Man ואין שום קשר בינו לבין סבל.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
סקאוט - תודה רבה! (להרגיז זה בעיקר אותך, בהתכתבויות הפרטיות שלנו. כלפי חוץ, בכל מה שקשור לכתיבת ביקורות, אני יותר רציני ומשתדל שלא להרגיז...)

חני - תודה רבה! אני קראתי בקבוצה בווטסאפ שאת כרגע קוראת אותו. החלטתי לכתוב קצר ותמציתי, קצר ולעיניין מה שנקרא, כי ככה המחשבות שלי בעת קריאת הספר יהיו מובנות וברורות יותר, לא רציתי לכתוב הרבה אבל ללכת סחור וסחור. ככה שזה גם השתלב טוב עם זה שאת רוצה להימנע ככל האפשר מהיחשפות לספויילרים. תהני מהקריאה בספר!
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
חני, הביטוי כאן הולם מאין כמותו.
חני (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
בדיוק קוראת אותו עכשיו. טוב שלא כתבת הרבה כדי לא לגלות יותר מדי.
סבל מופת בהחלט צירוף מושלם ואני רק בהתחלה זשי. כתבת יפה ותמציתי.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
יפה מאוד.
ריגשת
( וזה לא קורה הרבה, לרוב, אתה בעיקר נוהג להרגיז XD)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה, מחשבות!
אבל בלי המושגים שלך, זה לא היה קורה...
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
סבל מופת. יפה. קונה את זה ומשבח אותך על בחירת המושג הנפלא הזה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ