ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 26 באוגוסט, 2019
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
טוב לי. יש כמה אנשים שחשבו שזה לא הולם את מצבי ושלחו אותי לבדוק אם אני לא סתם מספרת לעצמי סיפורים שאין להם קשר למציאות, אבל לא, אשכרה טוב לי. זה לא שאני חווה איזה שינוי מפעים או שראיתי את האור, ממש לא, העניין הוא שאני מרגישה ממש טוב, הרבה יותר מבדרך כלל, כלומר, אפילו המיגרנות הפסיקו, אין לי שום תופעות לוואי מאלה שהבטיחו בברושור, בעבודה לא מאד משעמם ויש כמה אנשים חדשים שאחד מהם אני אפילו ממש מחבבת, הילדים עשו לי טובה גם השנה (נראה לי שזה דוקא תולדה של העובדה שהייתי חולה, אבל אין לי שום בעיה לנצל את זה) והסכימו לנסוע לטייל איתנו בחגים, מבצע איסוף וחלוקה של תיקי בית ספר בבקעה נחל הצלחה גדולה ועכשיו אני אפילו בחופש. טוב לי.
הספר הסכריני הזה בא לי בזמן. זה אולד סקול, ספר שאפשר להניח בלי שום בעיה גם על מדף ספרי הנוער ואף אחד לא יתפלא למצוא אותו שם, אמריקה התיכונה, העיירות הקטנות, שנה בחייו של ילד יתום מאב אך מוקף באם ובדודים שאוהבים אותו, מגלה כמה אמיתות על עצמו ועל החיים, על חברות, דעות קדומות ומערכות יחסים, והסיפור אוורירי, לא עמוק מידי, אולי אפילו לא עמוק מספיק, והקסם, זה של סטיינבק או של פוקנר, לא קורה פה, אולי כי בכל זאת חסרה פה קצת אותנטיות. במקומה יש איזו הרגשה שמישהו ניסה להחליק וליפות כדי ששום דבר לא יהיה קשה לעיכול. חבל, כי יש פה לא מעט פוטנציאל. מצד שני, קיץ וטוב לי, אז למה לא להוסיף לזה עוד קצת סוכר.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
Pulp_Fiction, תודה רבה. במקרה שלי לבנות על נחת זה מוגזם.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
Tamas, תודה רבה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
רק בריאות,
שמחה ונחת מילדייך, סוריקטה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
העיקר שתהיי בריאה ותרגישי טוב ושמצב רוחך ימשיך להיות טוב, כי זה הבסיס לכל.
|
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
מסכימה, גם אני לא התלהבתי מהספר.
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה אי אפשר להתווכח עם מה שעובד (-:
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
יעל, יש חמישים גוונים של חוויות פרטיות, ובשורה התחתונה
צריך לכמת אותם איכשהו אז השיטה הפרגמטית של הסטטיסטיקה עובדת עבורי, וברוב המקרים אני מתייחסת לספרים בדירוג של 4 ומעלה.
עכשיו עשיתי ספורט ב- 2 הרשימות שלך וגיליתי שהסטטיסטיקה שלי עובדת גם אצלך: "לא שווים ביקורת" - 80% מהספרים מדורגים מתחת ל- 4. "5 כוכבים שלי" - 20% מהספרים מדורגים מתחת ל- 4. i rest my case |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה, העובדה (הנכונה) שרוב הספרים בינוניים
לא תשתנה אם תימנעי מלקרוא את הספר כשהוא חדש ותבדקי את הסטטיסטיקה שלו אחרי זמן. עדיין נותר העניין של ההתחברות האישית שלך לספר. העובדה שרוב הקוראים יגידו שהוא אנמי, סכריני או מתאר חיים פשוטים - אינה אומרת דבר לגבי החווייה הפרטית של כל קורא. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
בעברית הוא יצא באוקטובר 2018 (פחות משנה).
יעל, אם תקראי את כל הביקורות ברצף, תגלי שהכול נע סביב אנשים פשוטים, ספר מנחם, רגשות נעימים, סיפור אוורירי וכדומה, או "חיים קטנים, בלי דרמות גדולות" כהגדרתך. כולם מסכימים על התוכן והאווירה, הדעות חלוקות ביחס הקורא/ת לפשטות הזאת: חלקם מתרפקים עליה ומוצאים בה חן (ולפעמים לא צריך יותר, כמו שנהוג להגיד במחוזותינו), וחלקם לא מסתפקים בה ומחפשים עומק (שלא קיים). לא יודעת מי זה הרוב הזה שאת מדברת עליו...אני לא מרגישה שאני מחמיצה ספרים, ואם כבר – את בעצמך אמרת לא פעם שרוב הספרים הם ספרים בינוניים (מ.ש.ל.) |
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
yaelhar, הספר יצא בארה"ב ב-2000.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
אני עוד לא עליתי על הלקח שתמיד עובד.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, חני.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Paper Jam. הרבה לא הפסדת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אבל, פואנטה...
"ספר סכריני" אינו דומה ל"ספר דל קלוריות" או ל"ספר כמעט". כלומר, גם אלה שלא אהבו לא אהבו מסיבות שונות, כמו אלה שאהבו. יכול להיות שהשיטה לחכות עם ספרים חדשים (הספר הזה מבוגר ממך, נראה לי...) היא שיטה יעילה. אבל זה אומר כמה ספרים שתחמיצי, שדעתך תהיה שונה מדעת הרוב. (וזה לא כל כך נדיר...) |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
בול פגיעה.
את קראת לו הספר הסכריני, אני קראתי לו הספר כמעט, Tamas קראה לו דל קלוריות. הינו הך. הלקח שלי נשאר אותו לקח: לחכות עם ספרים חדשים לפחות שנה ולתת לסטטיסטיקה לעשות את שלה. |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אם טוב אז צריך להודות על כך.
את לא נשמעת טיפוס גרידי...
רק שימשיך. |
|
|
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
מסכימה ומזדהה.
התחלתי אותו והתקשיתי להמשיך. אני באופו כללי קצת בתקופה של נטישות, אבל הוא הרגיש לי יותר מידי אמריקאי, לא מספיק עמוק ולא מספיק מרגש. |
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה לך, yaelhar.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, כרמליטה.
מין הסתם אין כאן נכון ולא נכון. זה באמת עניין של טעם והרי כל אחד אוהב את הקפה שלו אחרת.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
טוב לי כשטוב לך...
אהבתי את הספר הרבה יותר ממך. לי הוא לא התפרש כמתוק אלא כספר המצליח להעלות גישה שכבר לא קיימת (בחינוך ילדים ובכלל...) אבל גם להחלקה וייפוי יש מקום, נראה לי, אם היא לא העיקר. |
|
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
לטעמי, זהו ספר מנחם אבל לא סכריני.
בדר"כ רומנים נוטים לשים את הדגש על טרגדיות, בעיות ושאר רעות חולות. אף פעם לא נתקלתי בתלונה שלא מוצג בהם שום פן חיובי או נעים. המציאות מורכבת יותר, וגם כשהחיים קשים ישנם בהם רגעים טובים. ב"ג'ים הילד" מוזכרים גם רגעים קשים, אבל הדגש הוא יותר על ראיית הפרחים מאשר הקוצים. אותי כבשה דווקא הפשטות שלו. לא יכולתי שלא להיקסם מחוכמת הלב של הדודים והאמא, ומהרגעים בהם הילד מגלה את העולם החיצוני ואת עולמו הפנימי. |
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
העיקר שטוב (:
את הספר עדיין לא קראתי אבל רכשתי אותו לפני כמה חודשים והוא בהחלט בתכנון. |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
